אחרי הרבה זמן של התלבטויות, החלטתי לקחת את הכלבה שלי, מיה, לדוגי פארק הקרוב לבית. תמיד פחדתי שהיא לא תסתדר עם כלבים אחרים או שהאיזור יהיה עמוס מדי. אבל באותו יום המיוחד, יצא לי להבין כמה טוב לעשות שינוי ולצאת לטבע יחד עם מיה.
כבר כשנכנסנו לשטח הפארק, קיבלה אותנו חבורה של כלבים קטנים וגדולים שרצו מסביב ושחקו בהתלהבות. הבטן שלי התכווצה קצת מהלחץ - האם היא תדע להתנהג? האם היא תחוש שיש לה מרחב בטוח? ואז פתאום ראיתי איך האוזניים שלה מתרוממות ואיך העיניים שלה מתמלאות בסקרנות.
מיה החלה לרחרח את סביבתה ובתוך שניות מצאה חברה חדשה - רקס הקטן עם הפרווה החומה והמבריקה. הם התחילו לשחק בכדור שסחבתי איתי, והמראה היה פשוט קסום: שני כלבים מחייכים שמשוחררים מכל דאגה ומתח.
במהלך השעות ששהינו שם (כן, שעות - זה קל לשכוח את הזמן כשיש לך חברים מדברים אחרים), התחלתי לשוחח עם בעלי הכלבים האחרים בפארק. גיליתי עד כמה זה נפלא לקשור קשרים חדשים כשמדובר בחיות המחמד שלנו. אחד מהם סיפר לי שהוא הגשים חלום ישן ופתח עסק קטן במזון אורגני לכלבים. זה גרם לי לחשוב על הכיוונים של חיינו ועל מה שבאמת חשוב לנו.
לסיום היום המקסים הזה, אני רוצה לחלוק טיפ שהתגלגל אליי: אל תהססו לנסות דברים חדשים - ואם יש לכם חיית מחמד, דוגי פארק הוא מקום נהדר לפתח קשרים ולהרגיש שייכות לקהילה שלא משויכת רק לבני אדם אלא גם לחיות שאוהבות אותנו ללא תנאים.
כשיצאנו מהפארק אחרי שסוף סוף הצלחנו להרגיע את כולם וללכת הביתה (עם מיה שמחה במיוחד), ידעתי שאני חייבת לחזור למקום הזה שוב ושוב בשבילן וגם בשבילי. החיים הם כמו המסלול הזה - לעיתים אתה מסתכל רק קדימה ולעיתים צריך לעצור ולהעריך את ההתרחשויות שסביבך ואת אלה שחולקים איתך את הדרך הזו.