לפני כמה חודשים, ישבתי בבית קפה בתל אביב, גומע כוס קפה שחור ומביט על אנשים מסביב. זה היה יום שמשי והאווירה הייתה מלאה באנרגיה חיובית. פתאום חלפה לידי נערה עם פריזורה צבעונית וסמארטפון ביד. היא נראתה מאוד מרוכזת באפליקציה שהיא משתמשת בה, מחייכת כאן ושם תוך כדי גלילה מהירה במסך. התפלאתי איך התקשורת בין האדם למסך יכולה להיות כל כך טבעית ואינטואיטיבית - בדיוק כמו ניסיון של לאהוב ולחיות.
כשהתחלתי להיכנס לעולם ה-UX/UI, הייתי מאוד סקפטי. חשבתי שזה פשוט עניין של גרפיקה וסטיילינג. אבל ככל שהעמקתי בלימוד התחום הזה, הבנתי שזו הרבה יותר מאשר עיצוב יפה לעין; זו אמנות לתווך חוויה אנושית דרך טכנולוגיה.
בתהליך שלי ללמוד ולהתפתח בתחום ניסיתי לשים דגש על הצורך להבין את המשתמשים בצורה מעמיקה יותר. בוקר אחד ישבתי לפגישה עם בעל עסק קטן שמסביר לי כמה המערכת שלו מסובכת והוא לא מצליח למשוך לקוחות חדשים בגלל שהיא קשה להבנה ולא ידידותית למשתמש. החלטתי לקחת את האתגר על עצמי ובשבועות הבאים הקדשתי זמן לחשוב עליו ועל הלקוחות שלו - מי הם? מה הם צריכים?
מהר מאוד גיליתי שהן השאלות החשובות ביותר היו קשורות לרגשות שלהם ולא רק לצרכים הפונקציונליים שהם מבקשים להיענות להם במערכת מחשב או באפליקציה. משום כך השתמשתי בשיטות כמו *סדנאות תכנון בשיתוף פעולה* שבהן יצא לי לעבוד יחד עם מגוון אנשים - גם צוות עובדים וגם לקוחות קיימים ופוטנציאליים.
הייתה לי תחושת סיפוק עצומה כשבסוף התהליך הגענו למוצר שאפילו בעל העסק עצמו אמר שהוא מרגיש כאילו הוא מתאים לו באופן אישי - ממש ככה! רואים היטב כיצד ההשקעה הזו עשתה שינוי משמעותי הן בעסק עצמו והן בחיי המשתמשים בו.
אם אני יכול לתת טיפ לכל מי שנמצא בעולם העיצוב - אל תשכחו ששימושיות טובה היא בדיוק כמו מערכת יחסים בריאה: צריך האזן, לבחון ולהבין את הצד השני כדי ליצור חיבור נכון ומשמעותי שישאיר עקבות בלבבות האנשים.
אז בפעם הבאה שאתם מתמודדים עם פרויקט חדש בתחום ייצור ממשקי אדם-מחשב, זכרו - מעבר לגבעות של צבעים וטקסטורות נמצאת משימה עמוקה יותר למצוא את הקול האישי של כל משתמש ולמחבר אותם לחוויות בלתי נשכחות!
התהליכים שעברנו והרגעים הקטנים יכולים להפוך לסיפורים גדולים בעתיד... חלק גדול מזה דורש שיתוף פעולה אמיתי ורצון טוב לכבוד הדדי.