לפני כמה חודשים, באמצע חורף קודר, מצאתי את עצמי מתהלכת ברחובות העיר והלב שלי מלא בצללים. הכל היה אפור - השמיים, הבניינים ואפילו אנשים נראו לי כאילו הם לבושים בגוונים עכורים. באותו רגע, החלטתי שאני לא יכולה להישאר במצב הזה יותר. חשבתי לעצמי: "צריך להביא קצת צבע לחיים".
הצעדים הראשונים שלי לא היו מסובכים במיוחד; פשוט הלכתי לחנות צבעים ורכשתי מספר בקבוקי צבעי אקריליק בצבעים מבריקים - אדום עז, צהוב שמש וירוק רענן. כשהגעתי הביתה, הרגשתי כמו ילדה קטנה שוב. ישבתי עם הקנבס הגדול שבחדר ופשוט התחלתי לצייר.
בתהליך הציור גיליתי שאני לא רק משפרת את מצב הרוח שלי אלא גם לומדת להעריך כל גוון בנפרד. כל פעם שהמברשת נגעה בקנבס והשקיעה מעט מהצבע שבה הייתי צריכה להתמקד ולהקשיב לעצמי - מה זה עושה לי? העמדות של כל גוון שיקפו משהו פנימי בתוכי ובמהלך הציור למדתי לראות איך אני משנה את התחושות שלי בהתאם לכל גרגירי צבע שנגעו באוויר.
אני זוכרת שהצהוב המבריק הזכיר לי יום קיץ חם לפני שנים רבות, שבו שיחקנו כדורגל עם החבר'ה בפארק ועדיין אפשר לשמוע את הצחוקים שלנו מהדהדים בשמש. האדום היה תזכורת למערכת יחסים מושלמת שהתפוצצה והשאירה אותי לבד בתחושות עזות של כאב ואכזבה אבל גם כוח להתמודד ולצמוח מחדש.
בין אם מדובר בצביעה של חדר או בלבש בגדים יוצאי דופן ומלאי חיים - העניין הוא למצוא דרך להביע את עצמך באמצעות הצבעים שסביבך ולא לפחד להכנסת שמחה לתוך היומיום העלול להיות משמים לעיתים.
לסיום אני ממליצה לכל אחד ואחת מכם לבדוק אילו צבעים מדברים אליכם? איך אתם יכולים להשתמש בהם כדי להפוך משהו קשה או מטריד לרגע של יופי והתחדשות? העולם מלא בגוונים וצורות ואנחנו יכולים לבחור כיצד לראות אותו בכל יום מחדש!