לפני מספר חודשים, בעיצומו של הקיץ החם, החלטתי שאני חייבת לעשות סדר בחיים שלי. נשמע פשוט? אז זהו, שזה לא היה. אחרי כמה שנים בהם הצטברו ברחבי הבית אינסוף דברים: בגדים שלא לבשתי שנים, ספרים שקראתי ואחרים שעדיין מחכים בתור, רהיטים קטנים שהייתי בטוחה שיחזרו לשימוש אבל נזנחו בפינה. זה הפך לשטח הפקר.
אחד הימים הייתי בבית אמא שלי שמצאה את עצמה במצב דומה. התיישבנו על הרצפה עם קפה טוב ושטפנו אחת לשנייה רעיונות. פתאום הבנתי שהנושא הזה הוא הרבה יותר מסתם "לנקות", אלא מדובר בהחלטה לחיות באופן שבו אני מכבדת את עצמי ואת מה שיש לי.
כך התחילו להם הסידורים: ארגזים לפי קטגוריות - בגדים, אוכל ישן שלא נגמר (מישהו באמת צריך חמישה מיכלים של קונפיטורה?) ופריטים שבינתיים חשבתי שהם חשובים במשך השנים אבל בסופו של דבר הם סתם תופסים מקום. כל ארגז הפך לסיפור קטן בפני עצמו; כל פעם שפתחתי אחד מהם הייתה לי הזדמנות להיזכר בזיכרונות מצחיקים או לפעמים להצטער על איזה יצירת אומנות שיצרתי בכיתה ג'.
אני רוצה לחלוק איתכם טיפ קטן שאמצעתי במהלך התהליך: תתקדמו בקצב שלכם! אל תהיו נלחצים מלוח זמנים קשיח או מתחרויות כמו אצל אחרים שמתאגידים לתכנונים מושלמים בלוח שנה צבעוני. תעשו זאת ברוגע ובאופן שמרגיש נכון לכם - היום חצי שעה פה והיום חצי שעה שם. כך מרגישים פחות לחץ וגם מצליחים להשקיע מחשבה בכל פריט.
לאט לאט הרגשתי איך העומס מתחיל להתמוסס ולהחליף אותו בתחושת רווחה ובבהירות נפשית שלא היו לי המון זמן. החדר האחרון שסיימנו היה חדר העבודה שלי - רגע לפני יום ההולדת שלי, ולראשונה מאז ומעולם יכולתי לראות את השולחן!
אז אם אתם עומדים מול הר פיל אסופות ושואלים את עצמכם ממי להתחיל ומה לעשות עכשיו - קחו נשימה עמוקה ותתחילו בבחירה אחת כל פעם. תראו איך עם הזמן תוכלו ליצור חיים מסודרים יותר שגם מאפשרים לכם לפנות מקום לדברים חדשים ועושים קצת סדר בראש ובלב.
בתוך הכאוס יש יופי שסוגר מעגל מחדש באחוזת החיים שלנו; פשוט צריך לדעת למצוא אותו בין הפריטים שאוגרים בתוך הבית ובלב שלנו."