השבוע, לקראת סוף הקיץ, החלטתי לקחת את הילדים לפארק שעשועים מקומי. זה היה יום חם במיוחד, אבל כל מה שעניין אותנו היה הכיף שבדרך. עם מגבות וכמה נשנושים בתיק, יצאנו למשימה - למצוא את אושרם של הילדים.
הגענו לפארק והאוויר התמלא בריח של פופקורן וסוכריה על מקל. הילדים רצו קדימה, עיניים בורקות מלהיטות לעלות על רכבות הרים ולגלות את כל מה שיש למקום להציע. אני הייתי שם בעיקר כדי לדאוג שהם לא יאבדו כיוון, אבל גם כדי לשוב לרגע אל הילדות שלי.
עלינו יחד על קרוסלה ססגונית שהסתובבה באיטיות - מסע בזמן שבו ניתן להשאיר מאחור כל טרדה כללית ולהרגיש שוב ילדותיים ונטולי דאגות. אני זוכרת איך הסבבתי סביב עצמי וצחקתי כשהילדים חגגו לצידי. במרחק מה שמעתי אותם מתבלבלים בין שמות טרמפולינות ושמות מסלולים - פתאום הם נראו לי כמו שני קפטנים על סיפון ספינה מאולתרת שעפה לעבר אי קסום.
טיפ קטן שלמדתי: כשאתם מגיעים לפארק שעשועים עם ילדים, תכננו מראש כמה אטרקציות שאתם רוצים לראות יחד ואילו מהם תוכלו גם לחוות לבד או בזוגות! כך אפשר למנוע רגעים מתוחים כשכולם רוצים להגיע לאותו מקום באותו זמן.
בסופו של היום, אחרי ימים רבים שלא באמת הצלחנו לבלות יחד בגלל עבודה ולימודים וזה הומצא בדיעבד שזמן איכות הוא פשוט לא מילה גסה לבקש ולאהוב את עצמך ואת בני המשפחה שלך יותר מכל דבר אחר בעולם… התיישבנו כולם ביחד לאכול גלידה מול השקיעה המפנה מקום ללילה מרגש חדש מלא בלכידות ורגעי אושר קטנים שמצטברים לזיכרונות גדולים.
אז אם אתם חושבים האם כדאי ללכת לגמרי? חד משמעית כן! תחושת החיבור הזאת שרואים בעיניים של הילדים שלכם היא מחזה שאין לתאר אותו במילים ואני ממליצה לכולם לפחות פעם אחת בטוח במהלך הקיץ הזה למצוא זמן לעצמכם וגם להם בפינה קסומה כזו.
ואז על