בשנה שעברה, כשהבת שלי מלאו לה 18, היא החליטה להתמקם בחנות קעקועים ולעשות את הקעקוע הראשון שלה. ככה זה - כל שנים עשרה חודשים שלנו יש תוכנית מפורטת לאותן חגיגות שנוגעות לעולם המודרני והיצירתי. אני זוכר שהייתי די מתוח שזה יהיה משהו שיתחרה עם ההחלטות המרגשות שלה בגיל כזה צעיר.
כשהגענו לחנות, התחושה הייתה מחשמלת. הרבה צבעים, רעשים ואנשים שקולים מכניסים אמנות לתוך עורם. היא גילתה לי את העיצוב שהיא בחרה - לב קטן עם כנפיים מסביב לו. “זה מייצג אותי,” היא אמרה ובשפת הגוף שלה ראיתי כמה שהעניין הזה חשוב לה. באותו רגע הבנתי שאני לא רק כאן כדי לתמוך בה; אני גם לומד ממנה.
לאורך כל התהליך יחד איתה הצלחתי לשקול שוב את המשמעות של קעקועים בעיניי. תמיד חשבתי עליהם כחלק מהמרד הנעורי או סתם צורך לקשט את הגוף בצורות שונות ולא מחייבות במיוחד. אבל ברגע שראיתי את הגאווה בקולה ואת האופן שבו כל פרט נבחר במחשבה ובאהבה צפויה, הרגשתי שיש פה ממש אקט של אומץ אישי ויכולת לבטא מי שאתה בעצמך.
אחרי שהתבוננתי בה מצליחה להגשים את חלומה הקטן מבלי לחשוש מהתגובות מסביב (כן, אנשים מדברים), הבנתי שגם אני רוצה כזה עבורי - לא קעקוע רגיל אלא דרך להעביר מסר משמעותי על עצמי.
אז סוף סוף שבוע לאחר מכן החלטתי ללכת גם כן לעשות קעקוע קטן מאחורי הכתף שלי - ציפור מדרום אמריקה שסימלה עבורי חופש ושינוי קרוב ללב שלי. אחרי שרציתי לדחות ולהשהות זאת במשך שנים רבות הגיע הזמן לנפץ דעות קדומות ולקחת תהליך משלי בידיים כמו שאך ורק אחת יכולה לעשות!
אני יכול לומר עכשיו בפה מלא שאין שום סיבה לפחד מזה! מדובר בבחירה אמיצה שמבטאת חלק ממני ולא צריכה להיות משפיעה לשלילה על אחרים לידנו. אם אתם גם מתכננים לעשות קעקוע או פירסינג ראשון שלכם, הראש פתוח והלב ירגיש הכי נכון לדבר הזה בזמן שתעשו אותו!
אל תשכחו לבדוק היטב אילו סטודיו תבחרו ואיזה אומן יעצב עבורכם כי בסופו של דבר זו יצירה חיונית שתלווה אותנו לאורך הדרך כולו.
כמו שבאמת ניתן להבין מניסיון החיים - הדרך לגילוי עצמי מרתקת ומלאת צבעים!