לפני כמה שבועות, יצא לי לנסוע באוטובוס פרטי לעיר הגדולה. זה היה יום שמשי והאוירה הייתה טובה. בזמן שעמדתי בתחנה, חיכיתי עם עוד כמה אנשים שמחכים לאותה נסיעה שחיכינו לה כולם - אוטובוס שהגיעה הזמן שאבו על עצמו את הקצב המהיר של העיר.
כשהאוטובוס הגיע, משהו בטוח התעורר בי, כאילו התחיל פרק חדש בסיפור שלי. כשנכנסתי פנימה, הרגשתי שכל אחד מהנוסעים הוא חלק מהמסלול שאני הולך עליו היום. ישב מולי איש זקן עם תיק עור מיושן. הוא חייך אליי בשפת גוף פתוחה ואמר “אה.. אתה תראה עולם”. השיחה איתו הפכה למפגש מרתק שבו הוא סיפר על טיולים שעשה בצעירותו - מקומות רחוקים וכמה טוב שיש לנו תחבורה ציבורית שתומכת בחלומות שלנו להגיע לשם.
אז אני שואל את עצמי - למה אנחנו לא משתמשים יותר בתחבורה הציבורית? במדינה שלנו כל כך הרבה אנשים מבחינים בזמן בדרכים ובתורים הארוכים בפקקים ועוד מתעקשים לעלות על הרכב האישי שלהם! אין דבר יפה יותר מלראות שותפים לדרך, לבנות קשרים אנושיים בדרך ביום-יום בין עיסוקים ועולמות שונים.
טיפ קטן ממני: אם אתם נוסעים לעבודה או ללימודים וחוזרים הביתה פעמיים-שלוש בשבוע - תשקלו לקנות כרטיסיה יומית או אפילו חודשית! לא רק שזה יחסוך לכם כסף אלא גם יתן לכם הזדמנות לפגוש אנשים חדשים ולשמוע סיפורים שלא חשבתם לצאת ולגלות בעצמכם.
אני חוזר שוב לחשיבות של דקות האלה באוטובוסים פרטיים; פחות סבלנות בפקקים ויותר זמן לנשום ולהרגיש את החיים העוברים לידנו. אנחנו יכולים לעשות שינוי פשוט ולהתחבר לסביבה החברתית שלנו דרך הנתיב היומי.
ביום שני הקרוב אני מתכוון לחזור לאותו אוטובוס כדי לראות אם האיש ההוא יהיה שם שוב - אולי נתכנן ביחד מסלול לטיול הבא שלו…