לאחרונה, החלטתי לקחת את הכלבה שלי, לולה, לדוגי פארק הקרוב. ככה פתאום עלה לי הרעיון - למה לא? למה לא לשחרר אותה מהחיים הביתיים המוכרים ולהעניק לה חוויה חדשה? כשהגענו לפארק, כבר אפשר היה לחוש באוויר את ההתלהבות.
לולה, שהיא מעורבת עם קצת הכלבה בולונזית וקצת נמרצות תגובה לכל דבר (בלשון המעטה), התגלתה כאחת שנועדה לחייך. היא קיפצה מצד לצד, רצה אל הכלבים האחרים כמו ילדה קטנה שמגלה עולם חדש. החוף של הפארק היה מלא בראשון בבוקר והיה פשוט מדהים לראות איך כולם שוחים בשמחה ומתחלקים בחוויות ההשתוללות שלהם.
כשהייתי יושב על ספסל ושותה קפה טעים (והמלצרית במקום הייתה מאוד נחמדה), אני בינתיים צופה בלולה משחקת עם כלב אחר שהיה גדול ממנה בכמה מדוברות. זה העלה בי מחשבות על החיים שלנו בתור בני אדם - כמה אנחנו צריכים רגעים כאלה כדי להרגיש באמת חיים. יש משהו בעושר של השגרבטים הכי פשוטים שמחבר אותנו אחד לשני מעבר למילים ולמסכים.
ואם אני כבר כאן מבקש לתת טיפ: אל תפחדו לקחת את הכלבים שלכם לדוגי פארקים! זו דרך נפלאה גם עבורכם וגם עבורם להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות לא צפויות. תראו איך הם מתמלאים בשמחה ובאנרגיה - זה רגע שהופך להיות זיכרון מתוק ואין לו תחליף.
אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם לקחת את חיית המחמד שלכם לטיול או להשאיר אותה בבית - תחשבו פעמיים ותזכרו שלפעמים הלא צפוי הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי ליצור קשר אמיתי בין כולנו.