אני זוכר שהתיישבתי בספרייה הקהילתית שברחוב שלנו לראשונה, כשהייתי רק ילד בן 10. הריח של הדפים הישנים והמשב רוח הקריר מהחלון גרמו לי להרגיש כאילו נכנסתי לארץ פלאות. זה היה מקום קסום שבו כל ספר יכול להפוך לחווייה חדשה, וכל דף שנפתח פתח שער לעולמות שלא חלמתי עליהם.
באחת הפעמים, נתקלתי בספר שהיו בו איורים מרהיבים וסיפור על מסעות ברחבי הגלקסיה. משהו במילים ובצבעים הכניס אותי למצב של התעלות, ושכחתי מכל מה שמסביבי. אני זוכר איך נשאבתי פנימה - לשם, בין הכוכבים והגלקסיות. אחר כך, כשיצאתי משם עם הספר בידיים ורצון עז לקרוא עוד ועוד, הבנתי כמה כוח יש לסיפור טוב.
לא רק סיפורים וז'אנרים שונים ממתינים לנו שם; הספרייה היא ממש חנות רגשית שבה יכולים להתחולל ניסים קטנים בכל ביקור. בהמשך הדרך פגשתי חברים שהפכו לקבועים בשעות אחר הצהריים ואני מצאנו את עצמנו עורכים תחרויות מי יקרא יותר ספרים בחודש (אולי קצת הילדותי, אבל תכל'ס לא באמת חשוב). הכל התרחש באווירה נינוחה ונעימה - כמו בבית שני.
אם אתם מחפשים טיפ ממני - קחו לכם יום אחד בשבוע ותשקיעו בו זמן איכות בספרייה המקומית שלכם. תגללו מדפים עד שתמצאו ספר שפשוט קורא לכם או תקשיבו למדריך של הילדים אם יש כזה באזורכם - לפעמים ההמלצה הכי טובה מגיעה מאדם שעומד לידכם במקרה ומחזיק באותו βιβיא ההוט שעליו כולכם גונבים מבט!
בעידן שבמרכזו המסכים והמדיה החברתית הקיימת סביבנו תמיד כדאי לקחת צעד אחורה ולצלול לתוך עולם מנותק מהמולת היומיום. היו שם עבור הסיפורים שאתם אוהבים וחקרו גם את הלא מוכר; אולי תלמדו משהו חדש על עצמכם בדרך.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד ספרייה - אל תשכחו לעצור ולהיכנס פנימה... העולם מחכה לכם שם.