לפני כמה חודשים, הרגשתי שחסר לי משהו. חיפשתי לגעת באומנות, להתחבר לנשמה שלי בדרך חדשה. כך הגעתי לסדנה של מוזיקה ואומניות בישוב קטן בצפון הארץ. האוויר היה מלא בניחוחות של עצים ירוקים ופרחים צבעוניים, והרגשתי שאני נכנסת לתוך חלום.
בימי הסדנה, למדנו לא רק על טכניקות מוזיקליות או על סגנונות שונים; גילינו את הדרך שבה המוזיקה יכולה לשמש ככלי לביטוי רגשות ולהבעה עצמית. אחת המטלות הייתה ליצור שיר אישי שיבטא חוויות מהחיים שלנו. זו לא הייתה משימה קלה עבורי, אבל ככל שהתקדם הזמן, הבנתי שאני מסוגלת להוציא החוצה דברים שהחזקתי בפנים שנים רבות.
באחת הפגישות, הייתי אמורה לבצע את השיר שלי מול הקבוצה. רגע לפני שעליתי עם הגיטרה שלי, התחלתי לחשוש. פחד שהמילים שבחרתי לא יהיו מספיק טובות או יחשפו אותי יותר מדי. אבל כשנעמדתי שם מול כולם וניגנתי את הצלילים הראשונים - כל הדאגות נעלמו כלא היו. היה שם חופש מלא; זה היה כמו להתפשט ממסכות ששמתי על עצמי במשך שנים.
התובנה החשובה ביותר שלקחתי מהחוויה הזו היא שכוחן של מילים ושל צלילים הוא משהו שלא ניתן להמעיט בערכו. הם יכולים לרפא פצעים ישנים ומיוחדים וגם להביא לשינוי פנימי עמוק ולא צפוי.
אם אתם מחפשים דרך לחקור את עצמכם מחדש או סתם מקום שבו תוכלו להיות מי שאתם באמת - אני ממליצה בכל הלב להצטרף לסדנאות כאלה ולפתוח דלתות חדשות בתוך הנפש שלכם. אל תפחדו לשתף וליצור; גם אם תמצאו חלק מעצמכם בצליל אחד קטן - עשיתם הישג ענק!