האם אי פעם חוויתם את הרגע שבו היצירה פוגשת את הלב? לפני שבוע, לקחתי לי יום חופש כדי לשוב אל עצמי באמצעות אמנות ויצירה. ישיבה מול קנבס ריק, כשהעולם מסביב פשוט נעלם, אפשרה לי לחזור למקורות. זכרונות ילדות צפו ועלו, בעיקר מימי ציור עם אמא שלי, שהסבירה לי שכל צבע הוא עולם בפני עצמו. המשפט הזה מלווה אותי עד היום.
כשהתחלתי לצייר, לא רק הצבעים שיחקו תפקיד; אלא גם הזכרונות שהחיו את היצירה. התמזגו להם גלי הים עם השמש הנופלת, והתחלתי להרגיש את ריח הילדות והטיולים המשפחתיים. אך אז, עצב בלתי צפוי עצר אותי. הבנתי שאני לא רק יוצרת ציור, אלא מעלה זכרונות שהיו סודיים במשך שנים. אמנות ויצירה היו המקום בו יכולתי לבטא את עצמי.
הטיפ שלי: כשאתם יוצרים, חפשו את מה שמרגש אתכם מבפנים. תנו לרגשות לזרום, גם אם זה אומר להביע כאב או דמעות. כשאתם עושים זאת, אתם מחברים בין העבר להווה, ומגשרים על תחושות שונות. בסיום, היצירה שהשארתי מאחור הייתה הרבה יותר מטכניקה - היא הייתה גשר בין רגשות ושאיפה לחיים מלאים יותר. השקיעו בעצמכם וביצירתיות שלכם; זו הדרך שלנו לשתף את עולמנו הפנימי.
