קיץ אחד, כשחום יולי הגיע לשיאו, החלטנו אני וחבר טוב לצאת להרפתקה לא שגרתית - לחפש את החוף הסודי שמישהו סיפר לנו עליו. "זה מקום שאף אחד לא מכיר!" הוא אמר עם חיוך מסתורי. אחרי כמה ימים של תכנון ולבטים קיבלתי על עצמי את האתגר.
כשהגענו לעיירה הקטנה שהייתה סמוכה לחוף, תחושת ההתרגשות גברה. נכנסנו לפאב קטן ליד הים ושאלנו את המוכרת אם היא יודעת איך להגיע למקום הנחשק. היא חייכה ואמרה: "אם תמצאו אותו, זה יהיה שווה כל רגע." השיחה שלה הייתה כמו חוט מחבר בין החלומות שלנו לבין המציאות.
לאחר מספר שעות של טיול רגלי בשבילי יער ובין סלעים מרשימים, הגענו לבסוף לנקודה שנראתה כאילו נלקחה מסרט. החוף היה פראי ונטוש - מים בצבע טורקיז מדהים ועצים ירוקים עוטפים אותו מכל העברים. ישבתי שם על החול הרך ונשפתי לרווחה; זה היה המקום שבשבילו יצאנו מהבית.
באותו רגע הבנתי משהו חשוב מאוד: לפעמים כדאי להימנע מהמוכר והידוע כדי למצוא את עצמך במקומות שלא תיארת לעצמך שתגיע אליהם. העולם מלא בהפתעות וכל שעלינו לעשות הוא להיות מוכנים להן.
מניסיון שלי בסיבוב הזה הייתי ממליץ לכם לא להתעלם מפיסות מידע קטנות ומשיחות חולין עם אנשים זרים - הם יכולים להנחות אתכם למסעות בלתי נשכחים ואוצרות אמיתיים שקיימים כאן, ממש מתחת לאף שלנו.
אז לפני שאתם אורזים שוב תיק לברצלונה או פריז - נסו פעם לסטות מהדרך המקובלת ולצאת בזמן הקרוב לכיוון הלא נודע. מי יודע? יכול להיות שחוף חלומותיכם מחכה לכם בסופה של דרך פתלתלה ולא נגישה.