הייתי באותו רגע, בדיוק כמו כל תלמיד נהיגה מתחיל - מלא פחדים, תהיות ובעיקר אי ודאות. לא ידעתי אם אני הולך להיות הנהג הזריז והנכון שתמיד רציתי להיות או שאולי אצטרך להתמודד עם חתיכת כישלון על הכביש. אבל אז, כשישבתי ליד מורה הנסיעות שלי - אישה מדהימה בשם רותם - הבנתי שכל הרגשות האלה הם נורמליים לחלוטין.
אחת מהדרכם הכי ייחודיות של רותם הייתה להראות לנו שהכביש הוא לא רק קרקע לנסיעה; הוא בעצם מסלול חינוכי לחיים. היא תמיד אמרה שכשאתה לומד לנהוג, אתה מלמד את עצמך גם להתמודד עם האתגרים שבחיים. נשמע כאילו מדובר בקישור קצת מוזר בין לימוד נהיגה לחיים עצמם, אבל תכף תבינו למה אני מתכוון.
באחד השיעורים שבו הייתי ממש עצבני לקראת מבחן הנהיגה הראשון שלי, רותם עצרה אותנו בצד הדרך ואמרה לי לעצום עיניים ולחשוב על הנשימות שלי. ברגע שנשמתיי התייצבו והלבי הפסיק לדפוק כמו טירון במלחמה, היא פתחה עיניים ואמרה: "עכשיו אתה מוכן לפקודת ההיגוי". התחושה הזו של רוגע פתאום ציפה אותי וגרמה לי להבין שזה לא רק על הכניסה למבחן או לדוח של המשטרה; זוהי יכולת לשמור על שפיות בעידן כל כך עמוס ומלא גירויים.
אם יש טיפ שאני רוצה לשתף אתכם לקראת הליך לימוד הנהיגה שלכם זה פשוט: אל תעמיסו על עצמכם יותר מדי לחץ. תיקחו את הזמן ותנשמו בדרך. היה לכם קשה? שימו לב לכך ותנו לזה מקום בתוך המסע שלכם בכבישים ובחיים בכלל.
ולבסוף, אחרי המון שיעורים ומטחי דמעות (כן כן), הצלחתי לעבור את המבחן ואני עדיין זוכר היטב את הפעם הראשונה שנסעתי לבד ברחובות העיר - זו היתה תחושת חופש בלתי נגמרת! לכל אחד שיש ספקות או חששות מבצעית הנהיגה שלו - תקפצו למים! זה בסוף יקרה וכל הקושי יהפוך לזיכרון מתוק מתוך הדרך שעברתם עד שם.
אז בהצלחה לכולכם! תהיו סבלנים עם עצמכם ואל תשכחו ליהנות מהדרך - גם אם כרגע היא קצת משופעת ומשונה.