כשהבן שלי, יואב, היה בן חמישה, התחלנו לחפש פעילויות חוץ ביתיות שיתאימו לו. הוא תמיד היה ילד סקרן ואנרגטי, וכך נחשבתי כאימא שלא רוצה אותו תקוע מול הטלוויזיה. החלטנו לנסות כמה חוגים - ג'ודו, ריקוד ונדמה לי שגם חוג לעשיית פיסול מחמר.
בפעם הראשונה שהבאתי אותו לחוג ג'ודו, הוא נכנס למזרנים עם עיניים בורקות והתרגשות מטורפת. המדריך קיבל אותנו בחום וסיפר על הכוח של הג'ודו לא רק ללמד טכניקות אלא גם ערכים כמו כבוד והתמדה. אני זוכרת איך אחרי השיעור הראשון הבית התמלא בשיחות על תחרות עתידית שבה הוא משתף פעולה עם חברים ולא מתחרה בהם באכזריות.
אבל לא הכל היה אידיאלי. היו ימים כשיואב פשוט לא רצה לצאת מהבית; "לא בא לי היום," אמר לי פעם ונראה מבואס לגמרי. אז החלטתי לשבת איתו ולדבר על למה זה חשוב להתחייב לדבר מסוים משך זמן ולראות עד כמה הוא נהנה מזה במצטבר ולא רק ברגעי העצלות שהוא עובר.
אני זוכרת שבסופו של דבר הוא התקשר אליי לרגע הקריטי לאחר מכן: "אמא! ההישג שלי היום היה מדהים! זכיתי לתפוס מישהו!" וזה היה רגע שבו ראיתי את החיבור שלו לעצמו ושלל היכולות שהוא מתחיל להבין שיש לו.
אז אם אתם מתלבטים לגבי חוגים לילדים שלכם, יש לי Tip קטן: תבחרו משהו שהם אוהבים! עשייה מתוך הנאה היא הדרך הכי טובה לגרום להם ליהנות ולצמוח מניסיון חדש. וגם אם לפעמים הם יהיו קצת עצובים לפני או אחרי החוג - זה חלק מהתהליך לעשות דברים עבור עצמם ולהתחייב אליהם.
בסופו של יום הבנתי שחוגים הם הרבה מעבר לפעילות חברתית או כיף רגעי; הם כלי מעצים שמקנה כלים לחיים שאין להם תחליף - בטחון עצמי ומוסר עבודה חיובי שנושאות לנו משמעות רבה לכל החיים.