לפני כמה חודשים, התהלכתי ברחובות העיר ביום שמשי, כשהעיניים שלי נפלו על חנות יין קטנה שנמצאת ממש מעבר לפינה. אני מת בלב לגלות מקומות חדשים, ובאותו רגע הרגשתי שזה הזמן להיכנס פנימה. כשפתחתי את הדלת, הבושם של הענבים והחביות אותי קיבל כמו בזרועות פתוחות.
בחנות הייתה אווירה מיוחדת - מדפים עמוסים בבקבוקי יין שמלאים בכל צבעי הקשת. החלטתי לתת לעצמי להתנסות; הרי זו לא רק חנות יין - זה מקום שבו אפשר למצוא סיפור בתוך כל בקבוק.
שיחת חולין עם המוכר הובילה אותי לתוך עולם שלא הכרתי מספיק: יינות ישראליים זעירים וייחודיים שגדלים באדמתנו ואולי גם טעמם של הפירות באנרגיה שלנו. הוא סיפר לי על אחד הסוגים שמייצרים באזור הגליל והוא המליץ לי לטעום אותו כי הוא מזכיר לו את הילדות שלו - טעמים של ענבים בשלים וזיכרונות של אמא שאורגת פשטידות בגלל חג מגולל בבצק פריך.
בסוף יצאתי עם בקבוק ושמחה בלב. בבית, כינסתי את המשפחה סביב השולחן והנחתי את היין במרכז כמו תכשיט שמספר סיפור מדהים מעולם אחר. כשטעמנו מהיין, לא רק שהוא היה מצוין - החזרנו יחד עם כל ביס לביבות וסלטים שישבו בזיכרון שלי מימי ילדות ישנים.
אז טיפ קטן ממני: אם אתם נכנסים לחנויות אלכוהול ויין צרו קשר עם המוכרים! הם לפעמים יודעים הרבה יותר ממה שאתם חושבים ויש להם תשוקה למוצרים שלהם שיכולה לחשוף לכם עולמות חדשים וריחות מוכרים בו זמנית.
בתחושה הזו אני מבקש להזכיר לנו שפשוט כדאי לעצור לרגע לשתף רגעים קטנים כאלה בחיים; לפתח רגשות סיפוק דרך מזון ואלכוהול יכול להפוך לכל כך הרבה יותר מאשר פשוט שתייה או ארוחה - זו מסיבת געגועים לעבר שמתחדשת מחדש בכל טעימה.