בימים האחרונים, כשעונת האביב החלה להכות בנו במלוא עוזה והאור נכנס למקומות שכבר יזמנתי את עצמי לשכוח, החלטתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר. ככה סתם, ביום שישי הכי שקט בעיר. אני חייבת לומר לכם, זה היה כמו טיפול נפשי - לגמרי לא צפיתי לכך.
פתחתי את הארון של המטבח ואחרי שראיתי איזה כאוס התגבש שם (זו שתיים באיורית ולא אשתף מה עוד מצאתי), הבנתי שהניקיון הזה הוא הרבה יותר מעיסוק שטחי. לקחתי לי זמן עם כל מדף ומדף, ניקיתי וסידרתי בעונג שלא ציפיתי לו. כמעט הרגשתי איך כל בקבוק רוטב ישן שאני זורקת עמו יוצא גם משהו מהלב שלי.
החוויה הזו הזכירה לי כמה פעמים אנחנו חוברים לעומס במחשבות שלנו בדיוק כמו המיכלים המיותרים בארון - לפעמים צריך לשחרר כדי להתקדם הלאה. בסופו של דבר גיליתי שוב שבכל פינה שניקה ועשיתי איזושהי פעולה, באופן פלאי הפך החלל לנעים יותר וכך גם אני פנימית.
טיפ קטן לסיום: כשאתם עושים ניקיון בבית, קחו רגע לעצמכם בכל פעם שאתם משליחים פריט או מסדרים דבר מה. תחשבו על מה הוא מייצג בחייכם ואילו רגשות אתם רוצים להשאיר מאחוריכם. לא חייבים לרוץ ולקנות חומרי ניקוי חדשים - רצוי אפילו לאזן בין הטיפול בבית לבין טיפולים עבור עצמכם.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים על ניקיון הבית שלכם, זכרו שזה יכול להיות הרבה מעבר לזה - זו הזמנה למפגש עם עצמכם מחדש.