כשהייתי ילד, אחת מהחוויות שאותן זכרתי היטב היא הביקור בחנות הצע toys, ולא סתם חנות - זו הייתה חוויה מרגשת שהתחילה ברגע שלפתחנו את הדלת. הריחות של פלסטיק חדש, צבעים זוהרים שקרצו מכל עבר ורעש של קופסאות שמזיזות זו את זו - זה היה כמו לחצות גבול לעולם קסום.
לפני כמה ימים לקחתי את הילד שלי לבקר בחנות כזו. כשהגענו אליה, הוא נכנס פנימה עם פרצוף מלא בהתרגשות והשקיף מסביב כאילו הוא שוטף בגלריה של אמנות. זה היה מדהים לראות איך כל צעצוע נוגע לו בלב ומעורר בו רעיונות חדשים למשחקים ולהרפתקאות.
למרות שכל כך הרבה משחקים היו לפניו, משהו בתוכי אמר לי להניח לו לבחור לבד ללא לחץ שלי. אחרי קצת זמן שהוא התהלך בין המדפים ומזג האוויר הפנימי המלא רגשנו את הקסם הזה באוויר: ההרגשה הזו שלו למצוא משהו מיוחד בעצמו.
לבסוף הוא בחר מכונית קטנה בצבע ירוק מבריק והחיוך שלו החזיר אותי שנים אחורה לחשיבות שבבחירה אישית. בשיחה שלנו בדרך הביתה, הוא סיפר לי על כל המקומות שאליהם המכונית תוביל אותנו בדמיונו ואני לא יכולתי שלא לחייך ולהרגיש גאווה גדולה על היכולת שלו לדמיין.
אז אם אתם מתכננים לצאת עם הילדים שלכם לחתונה או אורך חיים עמוס בטכנולוגיה ודיגיטליזציה - פשוט עצרו לרגע ותנו להם לטעום מהקסם שבצעצועים הישנים. הם יכולים לקחת אותכם למקומות שאתם אפילו לא יודעים שהיו קיימים בראש שלהם! כמו כן, תנו להם לבחור בעצמם תוך שמירה על הגבולות הנדרשים בדיון הפנימי שלכם לגבי תקציב וצרכים אחרים.
כי בסופו של יום, הצעצוע הכי חשוב בגאווה בעולם הזה אלו אותם רגעים בהם הילדים שלנו יכולים לחלום ולגלות את עצמם דרך המשחק שלהם.