כל אחד מאיתנו חווה רגע בחיים שבו הוא מבין שהדברים הכי קטנים יכולים לשנות את המציאות שסביבנו. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי על בנאי שלא רק בנה קירות, אלא גם לבבות.
זה היה יום שישי שטוף שמש, ואני החלטתי לצאת למרפסת וליהנות מהאוויר הטרי. פתאום התשומת לב שלי נמשכה לרעש של פטיש ופיגומים שבנו במרחק. כשלב אחר שלב הקירות התחילו להתמלא, לא יכולתי להתעלם מהתחושת בעשייה ההולמת הזו. זה היה פשוט מדהים לראות איך הבנאי הזה עבד - כל מכה שהוא נתן עם הפטיש משום מה הרגישה כאילו היא פוגעת בלב שלי.
אז החלטתי לצעוד לכיוונו כדי לשוחח איתו. גיליתי שמו הוא יוסי, אדם פשוט ואדיב שחי את המקצוע שלו בכל רמ"ח איבריו. "אני תמיד אומר," הוא אמר לי תוך כדי התקנת לבני בטון, "שבניית בית היא כמו בניית חלום. כל בלוק וכל פריט שאנחנו מוסיפים מקבל חיים משלו".
כולנו יודעים שאפשר לבנות קירות ומבנים, אבל יוסי גרם לי לחשוב על הרבה יותר מזה - לפעמים אנחנו הבנאים של החיים שלנו עצמנו; כל מילה שאומרים לנו וכול פעולת רצון יכולה לבנות או להרוס משהו בתוכנו.
לקראת סוף השיחה שלנו שאלתי אותו אם יש לו טיפים למישהו שרוצה להתחיל בפעילות הבנייה בעצמו. הוא חייך וחלק איתי תובנה מרגשת: "אל תפחד לטעות. כשאתה מתעסק בבנייה ובחיים בכלל, טעויות הן חלק בלתי נפרד מהדרך שלך להצליח".
מאותו יום אני מפנה מזמן לעצמי לעבודות יד וגינון בבית ומה שהיה נראה לי קשה בהתחלה הפך לעונג גדול (ועכשיו אגב יש לי גם גינה מהממת). אז אם אתם שואלים אותי מה למדתי ביום הארוך והיפה ההוא - כשאנחנו בונים משהו בידינו או בלבבות שלנו, אנחנו לא רק יוצרים דברים פיזיים; אנחנו מזריקים לתהליך הזה אהבה ותשוקה שמעוררות אותנו לחיות באמת.
אז כמה פעמים ניסיתם היום להשאיר מקום לטעויות? אולי זה הזמן לקחת פטיש ולחדש משהו בחייכם!
