עברו חודשים מאז שסיימתי את הלימודים, וישבתי בבית במחשבות על מה הלאה. בכל יום חלף לי בראש השאלה המטרידה: איך אני מתגבר על הפער שבין מה שעשיתי ללמה שאני רוצה לעסוק בו? בעזרת חברים הקרובים, חקרתי אפשרות של הכשרה מקצועית. זה נשמע קצת כמו 'פעם הייתי כאן', אבל חשוב לומר שזה היה מחוץ לאזור הנוחות שלי.
בסופו של דבר החלטתי להצטרף למוסד להכשרה מקצועית בתחום שאהבתי - עיצוב גרפי. כשנכנסתי לשיעור הראשון יכולתי להרגיש את המתח באוויר. כל כך הרבה אנשים שונים נכנסו יחד לחלל אחד משותף עם חלומות משלהם וחוסר ודאות בעניים. הרגשנו כאילו אנחנו עומדים בפתח של משהו גדול שלא ידענו כיצד לפנות אליו.
במשך כמה חודשים למדנו מושגים בסיסיים, טכניקות שונות ועבודת צוות שהתפתחה ליצירה מרגשת ומאתגרת. זכור לי במיוחד שיעור שבו היינו צריכים ליצור פרויקט אישי - ובחרתי לעבוד על מיני אתר שהציג את היצירות שלי בטבעיות ובסגנון האישי שלי. הרגש ששטף אותי במהלך העבודה היה חסר תקדים; פתאום הבנתי שאני יותר מעצב גרפי, אני גם מספר סיפור שקשור למי שאני.
לאורך התקופה הזאת גיליתי עוד דבר חשוב - החברים שנעשו משפחה לעבודה היו חלק משמעותי ולגמרי לא צפוי במסע הזה. הם תמיד עזרו ותמכו והיו שם כדי לחגוג איתי הצלחות קטנות וגם לנחם ברגעים הקשים יותר כשהפרויקטים לא יצאו בדיוק כמו שציפיתי.
טיפ קטן ממני: אם אתם חושבים לקפוץ למקום חדש או להיכנס למסלול הכשרה מקצועית, קחו בחשבון שזה ידרוש ממכם להתנסות בדברים חדשים ולהכיר אנשים שונים בתכלית מכם. תיהנו מהמסע ואל תהססו לבקש עזרה כשצריך - זו אחת הבונוסים הכי גדולים בלמידה!
האמת היא שאין מקום רע בדרך הזו; כל מקום בו לומדים ומנסים הוא צעד נוסף קדימה שמוביל אותנו אל עצמינו האמיתיים ואת המסלול שאנחנו רוצים לקחת בחיים.