הלב שלי פעם פעם פעם, היה בור של שקט. דממה שהצליחה להחזיק אותי שנים רבות, עד שנכנסתי לסדנת מוסיקה ואומניות. זה היה רגע מכונן בחיי - הגעתי בלי הרבה ציפיות, אך במעמקי הלב שלי הייתה תחושת ספקנות לגבי מה שאני יכול לעשות.
המדריך שלנו, אדם חם ומלא תשוקה למוזיקה, שם לנו על השולחן כלי נגינה שונים. לא ידעתי כמעט מימיניה משמאלי איך לנגן או לשיר, אבל כשאני חושבת אחורה-זו בדיוק הנקודה שבה התחיל הקסם. ניגנתי לראשונה על גיטרה ישנה ושמעתי את הצלילים הראשונים מתפשטים באוויר כמו ריח פרחים אביביים.
אחת ההנחיות שהוא נתן לנו גרמה לי לחשוב: "תסמכו על עצמכם ותאפשרו לחלומות שלכם להתבטא דרך המוזיקה." בהרבה מאוד מובנים הייתי צריכה ללמוד לבטוח בעצמי וביכולת שלי להביע רגשות. זה לא היה קל; התמודדתי עם פחדים וחששות שמלווה אותי מאז ומתמיד ורציתי לברוח להם.
בסוף הסדנא הראשון פתאום הרגשתי משהו מתעורר בתוכי. התמזגנו כל המשתתפים יחד לצלילי מוזיקה שהתפרסה על גבולות הזמן והמרחב. כולם ירדו מהשיפוט העצמי שלהם ונפתחו כמו פרחים בשמש-כל אחד קיבל במה לפרוץ את הגבולות שלו ולהביע את עצמו בצורה ייחודית.
טיפ ששמרתי איתי מאז הוא פשוט: תאפשר לעצמך להיות מי שאתה באמת! גם אם אתה מרגיש לא בנוח בהתחלה, אין דבר יותר חשוב מלמצוא את הקול שלך - וזה קשה יותר ממה שזה נשמע לפעמים.
אז אם אתם מחפשים לרענן את הנשמה שלכם ולהרגיש חיים מחדש - קחו סיכון והצטרפו לסדנה כזו. רק תזכרו להביא איתכם פתיחות וחוסר שיפוטיות; אלו הדברים שעשו עבורי שינוי כל כך גדול ואני מקווה שגם אצלכם יהיה קסם כזה לחוות!