שבוע שעבר הייתה לי חוויה די אינטנסיבית עם הברך שלי. נכון, זה לא היה משהו דרמטי כמו שבר או פציעה קשה, אבל הכאב החמיר והופיע עם כל צעד שהעברתי. לאחר זמן ממושך של טרטור בין רופאים בקופת החולים, החלטתי שזהו - אני אתחשב על האפשרות של מרפאה פרטית.
הלכתי למרפאה שהומלצה על ידי חברה טובה. הגעתי עם חששות רבים: מה אם אשלם המון כסף ולא אקבל מענה? מה אם הרופא יהיה רחוק ולא קשוב? אך מהרגע שנכנסתי בדלת הכל השתנה. הצוות קידם את פניי בחיוך ובגישה חמה שלא מצאתי במקומות אחרים.
הרופא שקיבל אותי היה מקסים - הוא לקח את הזמן להסביר לי לעומק מה עשוי להיות מקור הכאב ואילו טיפולים יש. בזמן שהוא הסביר, ראיתי בעיניים שלו שמדובר בבן אדם אמיתי שמעוניין לעזור ולא רק לבצע "עוד סבב לריפוי". כשסיים לבדוק אותי ולהמליץ על מספר טיפולים אפשריים, הוא אפילו שאל אם יש לי שאלות נוספות כדי לוודא שאני מבינה הכל.
מעולם לא התייחסו אליי ככה! ההרגשה הזו של דאגה ואיכפתיות היא בדיוק מה שכל אחד מאיתנו צריך במצבים כאלה - לא רק תרופה אלא גם הקשבה ותמיכה. זה הזכיר לי כמה חשוב לבחור במקום שבו אתה נחשב כאדם הראשון ושלא נמדדים בשעון שבעבודתו של הרופא.
אז אם אתם מתלבטים לגבי מרפאות פרטיות - רק שתדעו שאין צורך לפחד מזה. אולי תמצאו שם את המענה שחיפשתם הרבה זמן וגם קצת יותר מזה. תעשו לעצמכם טובה - לכו ישר למקום שבו באמת אכפת להם מכם!
נכון שאנחנו חיים בעולם שמזמן לנו אינספור אפשרויות רפואיות, אבל בסוף היום זה תמיד חוזר לשאלה אחת: מי נמצא שם בשבילך?