היה זה יום שמשי במיוחד, ממש התבקש לבלות אותו בבריכה. אני זוכרת איך כשהייתי קטנה, היינו כל המשפחה נפגשים בבריכה הציבורית בסוף השבוע. אמא שלי הייתה מכינה סנדוויצ'ים עם גבינת שמנת ועגבנייה, אבא היה מתמקד בשיחה עם החברים שלו ואני הייתי פשוט מתפנקת במים. האווירה הזו נחרתה בזיכרון שלי - השמש על הפנים, הצחוק של הילדים הקטנים ואפילו הרעש המוזר שהמים עושים כשקופצים לתוכן.
לא מזמן החלטנו להקים בריכת שחייה בחצר שלנו. אני עד היום זוכרת את ההתלהבות והציפייה שהיו לי משעה ששבתי הביתה מהעבודה וגיליתי שאכן החלום שלי מתגשם! ההרגשה שפקדה אותי כשהמים פגשו את רגליי לראשונה הייתה כאילו חזרתי בזמן - לילדות התמימה שבה הכל היה פשוט וקל יותר.
חשוב לי לשתף גם בתובנות שנוצרו לי בעקבות החוויה הזאת: לגידול ילדים בעולם הזה יש משהו כואב לפעמים; אנחנו מגדלים אותם בעידן טכנולוגי שבו הם חשופים לכל כך הרבה גירויים ומסיחים דעת. הבריכה הזו הפכה עבורנו למקום מפלט - מקום שבו אנחנו יכולים לדבר, לצחוק ובאמת להיות יחד בלי מסכים באמצע.
אז הטיפ שלי: אם אתם שוקלים לבנות בריכת שחייה בחצר שלכם או אפילו אם יש לכם כבר אחת, אפשרו לעצמכם להפוך אותה לאתר משפחתי - מקום שבו תקיימו מפגשים עם חברים, תכינו אמבטיות לילדים ותזכרו שגם הדבר הכי קטן טומן בחובו רגעים גדולים ומשמעותיים.
בסופו של דבר, החיים יעברו מהר אבל הזיכרונות המתוקים יישארו איתנו לנצח.