לפני כמה חודשים, בתקופה שבה הרגשתי שהחיים מתפרקים לי בין האצבעות, החלטתי לגשת לסטודיו יוגה ליד הבית שלי. הייתי סקפטית בתחילה; חשבתי שזו סתם עוד טרנד שמתחלף כל כמה שנים כמו אופנה. אבל אחרי שיעור אחד בלבד, גיליתי עולם שלם שלא ידעתי עליו.
כשהמשכתי להגיע לשיעורים, לאט לאט הרגשתי שהגוף שלי משתנה. זה לא היה רק הגוף - גם הראש והנפש התחילו למצוא איזון חדש. המדריכה שלנו, עם חיוך שאפשר לחמם איתו את החורף, תמיד הייתה אומרת להקל על עצמנו ולהקשיב לקצב של הגוף. המשפט הזה הדהד בי בכל פעם שעשיתי את הנשימה העמוקה לפני תרגול התנועה.
יש רגעים בחיים שאנחנו פוגשים בהם אנשים שמשפיעים עלינו בדרך בלתי צפויה. בשיעור אחד למשל, פגשתי אישה מבוגרת שסיפרה איך היא מגיעה לשיעורי יוגה במשך 20 שנה כדי להתמודד עם כאבים בגב התחתון שלה. היא הראתה לי שגם בגיל מתקדם אפשר למצוא כוח פנימי ולעבור דרך קשיים דרכם אחרים קורסים.
ובכן, אם יש לכם סטודיו יוגה או פילאטיס באזור שלכם - אני ממליצה לנסות לפחות שיעור אחד. אגב, כדאי להגיע בעיקר עם כוונה פתוחה ומוכנות ללמוד דברים חדשים על עצמכם ועל הגוף שלכם. גם כשאתם נופלים בתרגילים או מגלים שאתם נאבקים בנשימות - זכרו שזה חלק מהמסע ולזה צריכים להיקרא "שיעורים".
כל שיעור הוא מעין דלת שנפתחת למקום אחר בתוכנו: לעיתים זה מקום רגוע שבו אפשר לנוח מהמחשבות והשגרה השוחקת; ובפעמים אחרות זו הזדמנות להתנסות במשהו שאנחנו חוששים ממנו ולגלות בעצמנו עוצמות שלא ידענו שיש לנו.
אז בייום שני הקרוב כשהסבלנות שלי תשאב אותי שוב אל מחוזות המחשבה והזמן הקצר שאני משתוקקת לו באמת - תהיה זו שוב נשימה אחת עמוקה להתחיל מחדש…