השבוע לקחנו את לולה, הרועה הגרמנית שלנו, לדוגי פארק הקרוב אלינו. תמיד יש לי ערבוב של התרגשות ומעט חשש כשאני נכנס לשם. זה כמו להיכנס לעולם קטן שבו הכל מדבר שפה אחת - אהבת בעלי חיים.
כשהגענו, לולה קפצה ממקום למקום, מתלהבת לראות כל גור וכל כלב. ראיתי אותה רצה אל חבריה החדשים עם זנב מתנדנד ושהות מצומצמת בין זמנים. היא יודעת איך לחבר אנשים וכיצד לגרום להם לחייך. אני חושב שזה הכוח שלה - הם לא רק כלבים; הם ילדים שמקבלים חופש שהעולם המבוגר לפעמים שוכח לתת להם.
הייתה שם גם ליבי, הוולפיני הקטן והסקרן שנתקל באילן שהלך לקראתנו. בפעם הראשונה בחיים שלו הוא התחיל לרדוף אחרי מישהו במקום לברוח או להתחבא בפינה נוחה. זה היה רגע נפלא! התבוננתי בהם משחקים ומזכיר לנו שבסופו של דבר מה שאנחנו באמת צריכים זה רק מקום בטוח להיות עצמנו ולבלות יחד.
טיפ? אני ממליץ לבוא עם כמה צעצועים ובקבוק מים ולא לשכוח להקשיב לכלבים שלכם! לפעמים נראה שהם יודעים יותר טוב מאיתנו מה צריך כדי ליהנות מהרגע הזה.
לסיום הערב, כשלולה התרסקה ליד הרגליים שלי תוך שהיא עדיין מניחה אוזניים מודאגות מסביב - הבנתי שכל דוגי פארק הוא בעצם מפגש משפחתי אמיתי בו אנחנו יכולים לנשום קצת עמוק ולהתחבר מחדש לרגשות הפשוטים ביותר שלנו לצד החברים הכי נאמנים שלנו. העולם יכול להיות קשה לפעמים, אבל ברגעים האלה… הכל מתיישר מחדש.
אז אם אתם מחפשים טיפה חסד בעולם המודרני - קחו את השובבות שלכם לדוגי פארק הקרוב ותראו איך החיים נראים פחות מלחיצים בשפת הזנבות והרחרוחים!
#אהבהעלארבע #דוגיפארקים