אתמול, ישבנו כל המשפחה יחד בסלון, בכדי לראות את התמונות מהטיול האחרון שלנו לגליל. אני זוכר כמה התרגשתי כשקניתי את המצלמה הדיגיטלית החדשה שלי לפני שנה. לא ציפיתי שזה יהיה כלי שיחד יקרב אותנו אחד לשני, אבל זה מה שקרה.
באמצע התצוגה, נזכרתי איך בעודי ממתין בתור בחנות אלקטרוניקה לבחור מצלמה שהתאימה לי ביותר, היו שם כל כך הרבה דגמים וטכנולוגיות שונות - החלטה די מלחיצה. לבסוף בחרתי באחת קלה לתפעול, כזו שלא תדרוש ממני להוציא ספרי הדרכה. בשיחה עם המוכרן הבנתי שהמאמנים הכי טובים הם אני והמשפחה שלי; ברגעים האלו בהן אנחנו מצטלמים ביחד ונהנים מהמקום שבו אנחנו נמצאים.
עם הזמן גיליתי שיש משהו מיוחד בלתפוס רגעים קטנים ביום-יום: הילדות רוקדות במסיבת יום ההולדת של חברה או גלי הים משפריצים עלינו בזמן שאנחנו מחייכים למצלמה. התמונות האלה הפכו להיות הדרך שלנו לכתוב סיפור משפחתי ממש חזק ולא רשמי.
אז הנה טיפ קטן: אם גם אתם מחפשים לחוות את החיים דרך העדשה כמו שאני עשיתי, כדאי שתשקלו להשקיע במצלמה פשוטה ובינונית שמאפשרת לכם לתעד את הרגעים כי בסופו של דבר אלה הדברים שייחקקו בזיכרון.
והכי חשוב - תנסו להניח בצד לרגע את הטלפונים וליהנות מהרגע עצמו בלי מסכים מפריעים סביבכם. טכנולוגיה היא נפלאה ושימושית בהחלט, אבל הקסם האמיתי נמצא כאשר אנחנו חיים את הרגע הזה באופן מלא ומוחשי.
מקווה שגם אתם תמצאו רגעי קסם כאלה!