אני זוכרת את היום ההוא, כשעמדתי מול המראה בחדר שלי. זה היה ערב מיוחד - מסיבת יום הולדת של חברה אהובה שלי. תמיד הייתי ילדה שלא מתאפרת הרבה, אבל ידעתי שהערב הזה מצריך משהו נוסף. כשלקחתי את המברשות ואת הצלליות, הרגשתי כמו אומן שמתחיל לעבוד על יצירתו.
הרגע הזה לא היה סתם התארגנות; זה היה תהליך. התחלתי להתנסות בכמה גוונים חדשים ובטכניקות שונות. פתאום גיליתי שאני יכולה לשדרג את עצמי בכמה מחוות פשוטות - קצת צללית כאן, אייליינר דק שם ואפילו שפתון אדום שהרגיש לי כמו חתיכת אמיצה מתוך כל הים של הניוד והשקוף שאני רגילה אליו.
כשהתבוננתי במראה אחרי שסיימתי להתהלך בין מברשות האיפור השונות, נפל לי האסימון: לא מדובר רק בלהיראות טוב או לגרום למישהו אחר להחמיא למראה החיצוני שלי. זה היה גם על ביטחון עצמי, על היכולת לבטא את עצמך דרך צבעים ומרקמים ועל הדרך שבה אני רוצה להרגיש בעור שלי באותו רגע.
מאז אותו ערב זכיתי לראות איך איפור יכול להיות כלי לשינוי מצב רוח ולפרוק מתחים של היום-יום. כשעומדת בפני משימות קשות או ימים מאתגרים, אני פעמים רבות פונה לאיפור כדי לתפוס מחדש תחושת עוצמה ולגלות צדדים אחרים בעצמי.
הטיפ הכי חשוב שאני יכולה לתת הוא לנסות ולא לפחד מהניסיון: אל תחששי מהמראות שמסתכלות עלייך ואל תוותרי על הרצון שלך להתנסות בגוונים ומרקמים שונים. כל יום מציע הזדמנות חדשה להביע את עצמך בדרכים אחרות.
ועכשיו אני רוצה לשמוע מכם! האם גם אתם חוויתם רגעים כאלה עם איפור? ספרו לי!