אני זוכר שהילדים שלי ביקשו ממני לקחת אותם לפארק שעשועים קרוב לבית. בהתחלה, הייתי עם עיניים מזוגגות - גם על הכסף שצריך להוציא, וגם על העומס וההמולה שצפויים לי שם. אבל אז החלטתי לשים הכל בצד ולתת להם את מה שהם הכי אוהבים - זמן איכות איתם.
כשהגענו, האווירה הייתה מדהימה! צבעים זוהרים, צחוק של ילדים בכל מקום וריח מתוק של פופקורן וגלידה. הילדים קפצו משמחה ואחרי כמה דקות מצאנו את עצמנו במתקן המפורסם של הפארק - רכבת הרים שמזיזה לגמרי את הלב בקצב מסחרר.
מהר מאוד הבנתי שהחוויה הזו היא לא רק בשבילם אלא גם בשבילי. כשישבתי לידם על הרכבת ההרים, קלטתי שאני מחפש תירוצים לברוח מהעולם ברחובות ניורק או מפינות הרחוב בעיר שלי. ברגע שסגרתי חזק על עצמאי בתחתונים והתמקדתי בהנאה שלהם ובתחושות שמתלוות לרכיבה הזאת, התעורר בי ילד פנימי גדול ושמח.
ואז הגיע רגע השיא: כשהרכבת ירדה בחדות ואני צעקתי כמוהם בצחוק מטורף, אני פשוט הבנתי ששום דבר לא טוב יותר מאותו רגע שבו כולנו אנחנו בעדיפות אחת - להרגיש חיים!
אז טיפ שלי אליכם - אם יש לכם הזדמנות לקחת את הילדים או אפילו חברים לפארקי שעשועים, אל תהססו! זה לא רק כיף לילדים; זה הבית שלכם למקום שבו תוכלו לשוב להיות ילדים לפחות לכמה שעות.
בסוף היום יצאנו מהפארק עם חיוכים רחבים ומלאי אנרגיה, וידעתי שזה היה היום המיוחד הזה שאנחנו זוכרים עוד הרבה זמן קדימה. החוויות הקטנות שהן באמת גדולות כל כך...