אז אתם יודעים, לא מזמן החלטתי שזה הזמן להתחיל לטפח קצת ירק וצמחייה סביבי. אני גרה בעיר תל אביב, והדבר הראשון שחששתי ממנו היה חוסר המקום. איך אפשר לגדל דברים כשסביבי כל כך הרבה בטון? ובכל זאת, משהו בי משך אותי לרעיון הזה של חקלאות עירונית.
אני זוכרת את יום חמישי ההוא, כשיצאתי לשוק האיכרים בשכונה שלי. פגשתי שם אישה זקנה עם חיוך רחב שמכרה משתלות קטנות של טימין ורוזמרין. היא פתחה בפניי עולם חדש - ככל שהשיחה התקדמה, הבנתי כמה שאנחנו יכולים להיות קרובים לצומח ולאדמה גם בין ארבע קירות העיר.
עטפתי את הצמחים בנייר עיתון ישן ויצאתי הביתה מרוגשת. בינתיים רכשתי גם כמה אדניות ישנות מהגינה הציבורית ועד שידעתי את זה כבר תכננתי גינה מדורגת על המרפסת שלי: בצעד ראשון שתלתי נענע ושמיר, והתחלתי לטפל בהם כאילו הם הילדים הקטנים שלי.
עם הזמן גיליתי שחוץ מהמזון הנפלא שאני יכולה לקטוף כמעט בכל יום ולבשל (מטבוחה עם עשבי תיבול טריים זו חגיגה אמיתית!), צמחייה היא גם מקור להנאה נפשית רבה. כל בוקר אני יושבת במרפסת עם כוס קפה והטיפוח הפך לזמן איכות עבורי להתבונן בעצמי ובעולם שסביבי.
אז אם אתם חושבים שאולי זה קשה או מסובך - ממש לא! זה פשוט לדרוש מכם להתחייב למשהו קטן ולעשות אותו באהבה. טיפ קטן مني: השקיה נכונה היא החצי מהצלחה! אל תהססו לשים לב לצרכים של הצמחים שלכם ולהתנסות עד שתגיעו לתוצאה המוצלחת ביותר לכם ולצמחים שלכם.
יש something magical בגידול צמחים בבית; הם לא רק מקשטים ומעשירים את הבית בניחוחות נהדרים אלא גם מחברים אותנו לאדמה ולעצמנו. אני ממליצה לכל אחד למצוא מקום פנוי בבית או במרפסת ולתת לכך סיכוי - מדובר בחוויות בלתי נגמרות ואפילו מתנה ששווה יותר מזהב בעידן המודרני שלנו!
מאחלת לכולכם גידולים פוריים ונפש מאוזנת,
רותם 🌱
