לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי באחת מהסדנאות של "יצירה מתוך כאב". בתחילה, חשבתי שזה ממש לא בשבילי. אני לא אדם שמביע רגשות בקלות, ועד אז רק ניסיתי להסתיר את התחושות שלי מאחורי חיוך קל ולא מחייב. כשחבר טוב שקרא בעיתון והזמין אותי ללכת, הרגשתי את הלב שלי מתכווץ - אולי זה רק היה עוד ניסיון לגעת במקום הכואב.
אבל כשהגעתי לסדנה, נפתחה לפניי דלת לעולם שחשבתי שלא אכיר. המדריכה הייתה אישה רכות עם חוכמת חיים שבאמת הצליחה לדבר אל הלב שלי. היא התחילה בלספר סיפור על הדרך שלה - איך היא גם כן עברה קשיים ולמה דווקא קשר בין אנשים יכול לשנות חיים.
באמצע הסדנה, ישבנו כולם במעגל ופתחנו את עצמנו בשיחות על כל מה שעובר עלינו, כמו ילד קטן שמתייעץ עם מבוגר שלו. אווירה כל כך פתוחה ומשחררת! בשיחה אחת הגעתי למקום בתוכי שהיה תקוע הרבה זמן - פחדים ותהיות שהכנסתי למגירות סגורות בראש שלי. גיליתי שכל אחד שם נושא איתו סיפור אישי מרגש ושאנחנו בעצם כולנו באותה הסירה.
הטיפ שאני רוצה לשתף הוא נתינה אמיצה - לפעמים קשה לנו לחשוף צדדים מסוימים שלנו, אבל ברגע שאת/ה מאפשר/ת לעצמך להיות vulnerable (אני יודע שנשבעתי לא להשתמש במילים לועזיות), משהו משתחרר בך שגם אחרים יכולים להתחבר אליו. כשאת/ה נותן קצת מעצמך ומקבל בחזרה אהבה וקשיבות ממישהו נוסף - זה עולם אחר לגמרי!
לאורך השעות בסדנה אנו יצאנו משם עם יצירות מהממות שביטאו את מי שאנחנו באמת - ובכל זאת חזרנו הביתה עם תובנות חדשות ורגשות מודעים יותר.
אז אם אתם מתלבטים לגבי סדנה כזו או אחרת, קחו נשימה עמוקה והצטרפו! החיים הם מסע וזה בדיוק הזמן לפתוח חלונות חדשים ולהרגיש הכל... אפילו אם זה מפחיד קצת.