בוקר אחד, בעודי מתאמץ לקום מהמיטות שניה לפני ההכניס לשגרה הלא נגמרת של היום יום, החלטתי לנסות משהו חדש. במקום לנהוג לבד לעבודה ולהילחם בפקקים, הזמנתי רכב במערכת תחבורה ציבורית פרטית. באותו רגע לא ידעתי שזה הולך להיות שינוי מרענן שיביא לי לא רק נוחות אלא גם חוויות חדשות.
כשהרכב הגיע, הפתיע אותי הנהג בהושטת יד מחויכת ובשיחה קלילה על החיים. זה התחיל מ"כל הכבוד לך על הבחירה להפסיק לנהוג בעצמך", והמשיך לסיפורים מאלפים על הנסיעות שלו והאנשים שהכיר במהלך הדרך. אפילו הוא גילה לי שיש אנשים שמעדיפים את התחבורה הציבורית הפרטית כי היא מאפשרת להם לתפוס פסק זמן מהמרוץ היומיומי ולקחת נשימה עמוקה.
בעוד אני מקשיב לו, הבנתי עד כמה מפגש עם אנשים זרים יכול להעשיר אותנו. כל מסלול בכביש נהפך מכלא למקום בו נפגשים חיים שונים וצבעוניים ממש כמו התנועה עצמה. הגיע הרגע שבו כבר הייתי בדרך וכבר חשבתי שאולי הייתי רוצה לחזור שוב הביתה כך; לשבת עם זר שיכול להפוך לחבר פוטנציאלי ולא רק כרוז ברקע של מוזיקה לא משודרת.
לסיום, טיפ שלי: אל תהססו להעביר את הגבול בין "אני לבד" ל"בואו נדבר". תחבורה ציבורית פרטית זו הזדמנות נהדרת לפתח קשרים חדשים ולגלות עולמות שלא ידעתם שקיימים מעבר לחלון של האוטו שלכם.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים לנהוג לבד - תחשבו שוב! אולי יש מישהו בסביבה שגם לו יש סיפור לספר?
