לאחרונה היה לי אירוע שהזכיר לי עד כמה תפקידו של רופא המשפחה שלנו חשוב ומשמעותי, מעבר לכל מה שקשור למרשמים ובדיקות. לפני מספר חודשים הרגשתי לא טוב, כאבים מוזרים שלא נעלמו. עם שתי ילדות קטנות בבית, כל דבר כזה יכול להיות מכשול עצום.
אחרי כמה ימים שהכאבים ממש הטרידו אותי והתחלתי לפחד מהאפשרויות הכי קשות, החלטתי לקבוע תור לרופא המשפחה שלי, ד"ר אילה. הגעתי אליה בלחץ ובמתח - עשרות מחשבות הסתובבו לי בראש. כשנכנסתי לחדר שלה, היא חייכה אליי בחום כמו תמיד ושאלה איך אני מרגישה.
מה שקרה אחרי זה היה מדהים. במקום להתחיל ישר בבדיקות או במרשמים תרופתיים, היא הקדישה מזמנה לשמוע אותי מדברת על מה שאני מרגישה. היא שאלה שאלות על הלחצים בעבודה ועל החיים עם הילדים ולאט-לאט הצליחה להוציא ממני את כל הדאגות והפחדים שלי. פתאום הבנתי שזה הרבה יותר מסתם כאב פיזי; היו שם גם רגשות ודאגות שפשוט הצטברו בתוכי.
במשך שעה שבה דיברנו וכל כך הרגשתי מחוברת ואיזה קל זה היה לשתף אותה במה שמקנן בי - עברנו דרכם לתוך העולם הפנימי שלי ועובדה זו לבדה הייתה כמו טיפול עבורי. בסוף הביקור קיבלתי גם טיפ קטן ומעשי: "תמצאי לך זמן לעצמך". המשפט הזה נשאר איתי ולימד אותי שכשהכל מתערבב במחשבות ורגשות ביום יום שלנו - כדאי שנזכור לדאוג גם לעצמנו.
אז אם יש לכם רופא משפחה כזה, שמתקשר אתכם ברמה האישית ומראה אכפתיות אמיתית - החזיקו בו חזק! כי לפעמים הוא לא רק רופא אלא גם ידיד וכזה שיהיה שם לצידכם ברגעים המאתגרים ביותר בחיים שלכם.
