לפני כמה חודשים החלטתי שאני חייב לראות את העולם דרך משקפיים חדשות. הרכב שלי, שהשירות בו לא חסך מבחינתו כלום - הוא היה מצוברח, עם צבע מתקלף ופגמים שנדמה כאילו הופיעו פתאום כמו טיול שורשים מוזר. אז הגעתי להחלטה - אני רוצה לצבוע אותו.
הלכתי למוסך מקומי, ועד אותו רגע לא הייתי מודע לשפע האפשרויות שפותחות בפנייך המרפסת של הצביעה.ודם פנימה בישרה בעל המוסך על ההזדמנות לקנות לא רק צבע חדש אלא גם חיים חדשים לרכב שלי. דווקא ישבנו שם וניהלנו שיחה קלה על החיים; על מחשבות טריות, חלומות ואפילו חוויות מרגש מאוד שהוא עבר בתקופת הקורונה.
כשאני חושב על זה היום, אני מבין שהמסלול הראשון שלי לצביעת הרכב הפך ליותר ממה ששיערתי בהתחלה. הבנתי עד כמה לכל צביעה יש משמעות: זה מה שעושה את המכונית שלך באמת שלך! בכל התהליך הזה גיליתי שאפשר לתת לרכב יותר מעוד שכבת צבע - אפשר לחיות מחדש!
ובכן, כשסיימו עם הצביעה וראיתי את התוצאה הסופית… וואו! רכב בריא ובוהק עכשיו ככה סיפר לי משהו שלא ידעתי עליו קודם - ולי נשבר הלב ברחובות מוכרים וחדשים בהחלט. החיבור בין האדם לרכב שלו זה משהו שתמיד חשבתי שהוא שטחי אך בינתיים גיליתי שזה הרבה מעבר לכך.
אם אתם שוקלים לצבוע את הרכב שלכם או פשוט מחכים “לעוד יום”, אני ממליץ לכם לקחת זאת בידיים שלכם ולעשות זאת עכשיו! זו יכולה להיות הדרך שלכם לחבר שוב בין הזיכרונות שיש לכם מהרגעים הגדולים בחיי היומיום לבין כלי תחבורה שמייעד אתכם לעתיד החדש ומרגש.
בעיקרון - אל תפחדו לחדש ולאהוב מחדש גם כשהכל נראה מאובן ومוכָח שווה לספר דברים אחרים לגמרי בסוף המסע כי תמיד יש מקום לתחייה וחידוש גם אם אתם מתחילים לחשוב "איך זה יכול לקרות לי".
