כשהייתי בן 22, היו לי תוכניות גדולות לכבוש את העולם. יום אחד מצאתי את עצמי מול דלת הבית שלי, מחפש את המפתח שלי בשיגעון. משהו בי הרגיש שלא זו הדרך שדמיינתי שיהיה כשהגעתי הביתה אחרי יום עבודה מתיש. ניסיתי לדחוף ולמשוך (לא עובד כמובן), ואז התיישבתי על מדרגות הכניסה והתחלתי לחשוב מה לעשות.
בהרגשה של חוסר אונים, התקשרתי למנעולן. תוך פחות משעה הוא הגיע עם כל הכלים הנדרשים וכשפתח את הדלת בחיוך רחב אמר "הבסיס להצלחה זה להיות מוכן לכל מצב". אני זוכר שהסתכלתי עליו בהשתוממות. איך הוא יכול היה לדבר על הצלחה כשאני יושב פה בלי כניסה לבית?
אבל אז קרה משהו מרגש - הוא התחיל לספר לי על חייו: בנעוריו החל לעבוד במקצוע הזה עם אביו והמשיך בכך עד היום כי ראה בזה תרומה אמיתית לחיים של אחרים. הוא הסביר שמעבר לפתיחת דלתות פיזיות, יש לו תפקיד יותר רחב - לפעמים פשוט צריך לפתוח שערים בליבם של אנשים.
מאותו רגע קלטתי שתמיד יש פתרון לבעיות שלנו ושצריך לדעת לגשת אליהם בצורה נכונה. אז העובדה שאני תקוע מחוץ לדלת הייתה Kick-off לתהליך חשיבה הרבה יותר עמוק לגבי החיים ומה שאני רוצה מהם.
טיפ חשוב מאותו מנעולן: “אם אתה מרגיש שהדברים נסתמים בחיים שלך - לפעמים צריך פשוט לקרוא לעזרה”. וחוץ מזה-תשמרו מקום לעוד מפתחות בדירה שלכם!
באמת אני חושב שכשלפני הפתיחה האמיתית שבסופו של דבר היא פתיחת הדלתות לעצמנו ולחלומות שלנו, אנחנו צריכים קודם כל לשחרר את הצורך בשליטה ולהודות שאנחנו כאן כדי ללמוד ולצמוח.
ואז על