הייתי יושב שעות מול המסך, כוס קפה חמה לצידי ומניח לעצמי להיסחף לעולם שאותיותיו רוקדות על גבי הרקע הכחול. אין לי ספק שהמחשב שלי הוא אחד החברים הכי טובים שיש לי. זה לא רק כלי עבודה; זה בית יצירה, מקלט לרעיונות שנדחסים במוחי המסתחרר מעומס מידע.
בשבוע שעבר, בעת שכתבתי פרויקט חשוב בעבודה, קרתה תקלת מחשב שפשוט גרמה לי להזיע. אחרי כמה דקות של לחיצות חסרות תועלת ותחושת חוסר אונים גוועת, החלטתי לעצור ולאמץ את הפולחן הקטן שלי: לקום מהשולחן ולצאת החוצה לשאוף אוויר צח. הבחירה הזו עשתה לי פלאים.
כשהסתובבתי ברחוב הקטנטן והרגשתי את השמש מחממת אותי קלות סביב הכתפיים, נזכרתי כמה פעמים אנחנו שוכחים לקחת פסק זמן ולהתנתק כשיש לנו כביכול כל כך הרבה עבודה לעשות. לגלוש בקלות באינטרנט נהיה לפעמים לגמרי ממכר, עד שאנחנו שוכחים להקשיב לעצמנו.
לאחר כמה דקות של טיול קצר ואווירת רוגע מצאתי את עצמי חוזר למחשב במצב רוח אחר לחלוטין. השרירים התכווצו פחות ועיני התמקדו בשורות הסיפור שהתעורר מחדש מתודעת ההתמקדות שהצלחתי להשיג בהפסקה הזו.
וזה מביא אותי למחשבה - לפעמים כל מה שצריך כדי לחזור למסלול זו פסק זמן קטנה ביחד עם משהו פשוט כמו קפה חם או חלון פתוח לרווחה שמזרים פנימה קצת אור שמש וחיים.
אז אם אתם עובדים שעות רבות מול מסך המחשב - אל תשכחו לתת גם לנפש שלכם מקום להתהלך קצת בעולם הזה. הטיפ שלי? קבעו פסקי זמן ואולי אפילו תעלימו מעט את רעשי background של החיים ותאפשרו לכם להיות ברגע עצמו.
זה יכול לשדרג לא רק את איכות העבודה שלכם אלא גם בעוד הרבה דברים בחיים שאתם עושים!