כשהתחלתי את דרכי בחדר הכושר הקטן ברחוב שקט בעיר, הייתי לא יותר מבן 30, מחפש קצת לשדרג את הכושר שלי אחרי שנים רבות של ישיבה מול המחשב. סתם לג'מפר על מכשירים לא ממש ריגש אותי. אבל אז הגיעה שבת שבה החלטתי שאני הולך להתנסות במשהו חדש - שיעור קבוצתי.
הגעתי לתוך האולם הגדול, מלא אנשים שמזיעים ומחייכים. המוזיקה הרעידה את הלב והאנרגיה בלטה בכל פינה. קבוצה מעורבת של מתאמנים- כולם עם מטרות שונות: אחד רוצה לרדת במשקל, השני לבנות שרירים ושלישית עוסקת בשיקום אחרי פציעה. זה היה כל כך מרגש לראות שאף אחד מהם לא לבד - אנחנו כולנו באותו מסלול.
כשנכנסנו לשיעור הראשון, נעמי התחתנה הוותיקה שלנו העבירה אותנו דרך תרגילים מאתגרים והמון צחוק וכיף. הרגשתי כאילו אני אחד מהצוות ולא עוד אדם זר במכון כושר. בסוף השיעור אני זוכר שהתיישבתי על הרצפה עם מרגישות חדשה בגוף שלי - כאבים מהאימון ואושר מלסיים אותו בהצלחה.
אז לקח לי זמן להבין שהכניסה לחדר הכושר היא לא רק על הפיזי; זה גם להיות חלק מקהילה ותהליך שמתפתח באופן טבעי. גיליתי שתמיכה הדדית היא כוח מניע משמעותי מאוד להצליח להשיג יעדים אישיים.
אם אתם מתלבטים האם להתחיל או להמשיך להתאמן, יש לי טיפ קטן עבורכם: אל תחפשו להיות מושלמים! פשוט תהיו אותנטיים וקשובים לגופכם. תמצאו לכם מקום שיש בו אווירה חיובית ותתנדבו בשיעורים קבוצתיים - ההיכרות החדשה הזו יכולה לשנות לחלוטין את החוויה שלכם כשאתם מזיעים בעבודה קשה.
אני עדיין מגיע לחדר הכושר הזה, היום אני כבר בן 35 ורואה איך בעצם כל אימון מחדש הוא לא רק עבודת גוף אלא משפחה שנוצרת סביב ערכים של התמדה ונחישות.
בסופו של דבר זה הרבה מעבר לשריר ולמדדים שעל המשקל; זו הדרך למצוא אור ושינוי אמיתי בחיינו - ובדרך גם לעשות חברים חדשים שאין להם מחיר!
