לפני כמה חודשים, לקחתי את רקס שלי לדוגי פארק ליד הבית. זה היה יום שמש יפה, ואני חשבתי שזה הזמן המושלם לתת לו לרוץ ולשחק עם כל הכלבים האחרים. כשהגענו לפארק, רקס ירד מה leash שלו כאילו פתחו לו שער לעולם חדש - הוא רץ כמו משוגע לכל עבר, והלב שלי התמלא בשמחה לראות אותו מתרוצץ.
היה שם גורי קוקר ספניאל שזינק מרוב אנרגיה, והיא ורקס הפכו במהרה לחברים טובים. הם משחקים יחד בגבעות הקטנות שבפארק, אני מתיישב על ספסל קרוב ומשתף מחמאות עם בעל הכלב האחר. התחושה הזו - שהכלבים שלנו יכולים להתחבר ככה - היא משהו שאין שני לו. לא רק שהרכבנו מערכת יחסים בין החיות שלנו, אלא גם נוצר קשר חברתי ביני לבין אנשים אחרים שאוהבים את מה שאנחנו אוהבים.
החוויה הזו גרמה לי להבין עד כמה חשוב לתת לרקס זמן איכות בחוץ ובמיוחד במקום שבו הוא יכול להיות חופשי ומאושר. התחלתי לבוא לדוגי פארק בכל שבוע והכרתי קבוצה נפלאה של אנשים שהם בעלי כלבים מגזעים שונים. לכל אחד מהם יש סיפור משלו, וכולם מתחברים למשהו גדול יותר - האהבה לכלבים שלנו.
אז אם אתם חוששים ללכת לדוגי פארק לבד או לא מכירים אף אחד שם - אל תהססו! תביאו את הכלב שלכם ותראו איך העולם הזה פותח בפניכם דלתות חדשות ובעיקר חברויות בלתי צפויות. טיפ קטן ממני: קחו איתכם קצת מים וחטיפים לשתיים ולהעניק עידוד אם הצמד שלכם עושה משהו מיוחד - אפשר לספוג השראה מכל רגע.
כך שעבורי הדוגי פארק הוא הרבה יותר מסתם מקום לרוץ בו; הוא עולם שלם שמחובר לסיפורים אישיים ולחוויות חיים שאין שני להם.