באחת מימות יולי החמות, כשכבישי הארץ לוהטים והשמש משאירה אותנו מותשים, התקשרתי לטכנאי מזגנים. לפני כמה חודשים עברתי לדירה חדשה והייתי בטוח שהמזגן בסלון עושה את העבודה כמו שצריך. אלא שכשהטמפרטורות התחילו לטפס לשיאים, גיליתי שהוא בקושי מקרר.
הטלפון צלצל כמה פעמים עד שלבסוף ענה לי רמי. הוא נשמע אדיב ונחמד כבר מהשיחה הראשונה, ואחרי שמונה דקות הוא כבר סגר איתי פגישה להיום בערב. ברקע שמעתי ילדים משחקים וצחקוקים - עניין מרגיע שעשה אותי קצת פחות לחוץ לקראת הביקור שלו.
כשהוא הגיע לדירה שלי, הטריוויה על החיים שלו התחילה להסחף בכיף - סיפורים על הלקוחות שפגש ועל הפיתולים המוזרים של הכלכלה המקומית. תוך כדי שהוא בודק את המזגן ופותח אותו בפניי כמו ספר ישן ומעניין, הוא סיפר לי איך פעם אחד הלקוחות ביקש ממנו להתקין מזגן בחדר רחצה קטן מאוד וכמה הצעות מצחיקות נזרקו באוויר.
לאחר חצי שעה מלאת תובנות טכניות (ואפילו לא מעט בדיחות), רמי הצליח לסדר את המזגן שלי והצליח גם למנוע ממני להזמין אותו כל שבועיים. זה היה פשוט כיף לראות מישהו שאוהב את מה שהוא עושה ושיש לו תשוקה גדולה לעבודתו.
בעקבות החוויה הזו אלמדתי עוד משהו חשוב - הנכונות שלנו לפנות לעזרה היא כוח ולא חולשה. הרבה פעמים אנחנו מתעקשים להתמודד לבד עם בעיות במקום לבקש עזרה מאנשים מקצועיים שבקיאים בתחום שלהם ויכולים לפתור לנו דברים במהירות וביעילות.
אז אם אתם מוצאים את עצמכם בהתלבטות בין להשאיר דברים כאילו או לפנות לטכנאי - פשוט תעשו זאת! החיים קצרים מדי בשביל להתארגן על רעיון 'אני יכול לבד'.