כשהתחלתי לתכנן את הטיול האחרון שלי, מצאתי את עצמי מחפש מקום שיגרום לי להרגיש חיבור לטבע, לארץ ולזיכרונות מהעבר. חברים המליצו על בקעת הירדן - אז החלטתי לצאת לשם עם משפחתי ועל הדרך לשוב אל מקומות שהיו חשובים לי בילדות.
ביום הראשון של הסיור שלנו, עמדנו על גדות נהר הירדן. המים זורמים בטבעיות מרהיבה, והאוויר היה מלא בריח של פריחה שמזכיר כל כך הרבה ביקורים משפחתיים עבר. הילדים שלי עשו סבבים קטנים בסירה ופשוט צחקו מאושר. הרגע הזה כשהילדים מכירים מים מתוקים לראשונה הוא פשוט בלתי נשכח.
בהמשך היום עשינו טיול רגלי בהר קלע, שם התגלתה לפנינו פנינה אמיתית - הנוף משם דיבר בעד עצמו! זה הרגיש כמו עולם אחר; ההרים בצבעים משתנים בהתאם למצב השמש והשמיים היו כל כך בהירים שהיה נדמה שהם נוגעים בשיא שלהם בנקודה מסוימת בכל רגע.
אני חייבת לומר שההרגשה הזאת לעלות ולראות את כל האזור מלמעלה הייתה מדהימה ומרוממת נפש. כשעצרנו לכוס תה במקביל למשקה קל לילדים, פתאום התחלף השיח בבית הקפה הצנוע עם זוג נוסף שישב לידנו: הם סיפרו לנו על המקומות המוכרים והפחות מוכרים בבקעה ואיך הם גילו אותם במהלך השנים.
טיפ קטן שרציתי לשתף: אל תתייחסו לסימון הדרך או להזמנה מראש כאל חובה; לפעמים המקומות הכי יפים נמצאים מעבר לעיקול או בין שני עצים שבילים ישנים שמתעקלים מבלי שתכננתם מראש להגיע אליהם.
בערב יצאנו לחפש מסעדה כפרית ואנחנו כמובן עוצרים כבר בדרך באחד הדוכנים המקומיים לקנות כמה דברים מפתיעים כמו זיתים וגבינות ביתיות - היה מתוק ונוגע בלב לדעת שאנחנו תורמים לפרנסתם של אנשים מקומיים באותה שנייה ממש.
לסיכום החוויה הזו נתנה לי יותר ממה שיכולתי לבקש; היא לא רק חיזקה קשר משפחתי אלא גם הגיעה עם עומק של רוחניות וחיבור שלא שפג מדי בעולם המודרני סביבנו. אני ממליצה לכם לקחת פסק זמן ולצאת לחקור - כי לפעמים הפלא נמצא דווקא במקומות הפשוטים ביותר שסביבך.