לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי במצב לא פשוט. לאחר סדרת בדיקות שגרתיות, הרופא המליץ לי לעבור מישור נוסף של בירור רפואי. בבוקר אחד, כשהשמש רק החלה לזרוח והעולם עוד היה בשקט, הגעתי למרפאה שאני תמיד הולך אליה - חלק מהשגרה שלי זה שנים.
כשהגעתי, נתקלו עיניי בכמה לקוחות שהמתינו בתור. אז עלתה בליבי המחשבה - "אנחנו כאן כולנו באותה סירה". כל אחד מאיתנו נושא איתו דאגות וחששות. האם הקופות חולים שלנו ממש נותנות לנו את התמיכה הנדרשת? וכאן נכנס הפן האנושי של המערכת הזו.
בזמן שחיכיתי לתורי אני הצלתי לשמוע שיחות בין אנשים שונים במרפאה. אחת מהם הייתה אישה קשישה שסיפרה לאחות שלה איך היא מתמודדת עם מחלה כרונית כבר שנים רבות ומה ההמלצות שהיא קיבלה במהלך הדרך. קיימת לה תמונה ברורה על המקום בו היא נמצאת - כאילו הקרב שלה הוא קרב משותף לכולנו.
לאחר מכן הגיע תורי ונכנסתי לחדר הרופא עם לב קצת כבד. אחרי שיחה פתוחה וכנה, קיבלתי הסבר מפורט על מה שעליי לעשות בהמשך הדרך והבנתי שהקופה יודעת לספק גם את הדחיפה הנפשית לצד התמיכה הפיזית בחיים שלנו.
לסיכום, אני רוצה לשתף מניסיון אישי טיפ קטן אבל חשוב - אל תחששו לפנות לעזרה כשצריך! גם אם מדובר בשיחת ייעוץ או בתמיכה רגשית ממרפאה שאתם פקידים שלכם מכירים טובה כמוני או דרך מערכת ממוחשבת שמובילה אותך בדיוק למי שאתה צריך לפגוש.
השבועות אחר כך התייצבתי בבדיקות נוספות בלי כלכך הרבה חששות כמו שהיו לי בתחילה והרבה יותר בטוח בעצמי בזכות התמיכה שקיבלתי מקופת החולים שלי והצוות המקצועי שלהם. תודה להם - כי לפעמים מעבר לבדיקה יש גם מסע אנושי שמתלווה אליו.