לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי מחפש דרך חדשה להתמודד עם תחושת התקיעות שהרגשתי. תמיד הייתי אדם עסוק, אבל בשנה האחרונה, הכל הרגיש כמו שגרה מעיקה ולא מספקת. ואז נתקלתי בפרסום על סדנה שנקראה "גילוי עצמי". משהו במילים האלה ריתק אותי - אולי היה זה הקו הדק שבין יום-יום למשמעות.
ביום הראשון של הסדנה הגעתי עם לב מכווץ קצת וחשש עצור. המדריכה קיבלה אותנו בחיוך חמים והזמינה אותנו לשתף מה הביא אותנו לשם. לקח לי זמן להתגבר על החששות שלי ולפתוח את הפה, אבל כשזה קרה, הרגשתי ששחררתי משהו מקירות הלב שלי - בקושי ההרגשה שאני לא לבד עם התחושות שלי.
אחד הדברים שעשו סדר בראש שלי היה התהליך שבו גילינו כלים שונים להקשבה פנימית. כולנו היינו צריכים לבחור דבר קטן או זיכרון שמעלה בנו חיוך ולשתף בו. אני זכיתי לדבר על טיול משפחתי לחוף הים שהיה עבורי רגע של חיבור אמיתי עם אנשים אהובים ובניית זכרונות יקרים.
באופן מפתיע, היא תגובה פשוטה שקרה שם - בעיקר בזכות האווירה הנעימה והכנה שסביבנו - פתחה דלתות לתובנות שלא תיארתי לעצמי שאוכל לגלות: החיבור שלנו אחד לשני הוא מה שמביא לנו אושר וכוח להמשיך ולהתפתח, גם כאשר הדברים לא מתקדמים בדיוק כמתוכנן.
טיפ קטן שיוצא לי משם הוא לעולם אל תחשבו שיש לכם נוסחה אחת לבריאות נפשית טובה; לפעמים מספיק רגע פשוט של פגיעות מול אחרים כדי להתחבר למקומות העמוקים יותר בתוככם.
בסוף הסדנא יצאנו החוצה ואור השמש האיר את עינינו בצורה אחרת לגמרי - כאילו נולד בלבבי ניצוץ חדש שרצה להמשיך לבעור בעוצמה. אם אתם מרגישים צורך בלהתחבר שוב לעצמכם ולסביבה שלכם, ממליץ בחום למצוא סדנה שמתאימה לכם. העולם מלא בהזדמנויות לצמיחה ושינוי; רק צריך לקחת צעד ראשון בכיוון הנכון.
אם אתם כאן בקריאה הזו ומתהדרים בתחושת תקיעות זמנית כמוני אז אל תהססו! הזמן שלכם זה עכשיו!