לפני כמה חודשים, כשהחיים שלי הרגישו כאילו הם מתמוטטים, החלטתי לנסות יוגה. אני לא מאלה שעסקו בספורט בכלל, אבל בכל זאת מצאתי את עצמי נמשכת למקום הזה. הגעתי לסטודיו קטן ופשוט שנמצא במרכז העיר. כשפתחתי את הדלת, קיבלה אותי אווירה חמימה ורגועה. המדריכה הייתה כזה אדם שמקרין שלווה - תחושה שמשפיעה על כולם סביב.
בשיעור הראשון שלי חוויתי רגעים קשים. גופי היה נוקשה כמו עץ ישן, ולא יכולתי לדמיין איך אני אצליח לעשות את כל התנועות שהיא הראו לנו - אבל משהו בתוכי רצה להמשיך. עם הזמן, גיליתי שיש בי לא רק רצון אלא גם יכולת להתרכך ולהשתחרר מהמתחים שאפפו אותי.
אחד השיעורים זכה להזכיר לי משהו חשוב: כשעמדנו בעמידת "עץ", זו היתה המטרה למצוא יציבות פנימית ומעבר לכל זה - לאפשר לגוף ולנשמה להיות באותו המקום ברגע הזה. הבנתי שזה הרבה יותר מסתם תרגול פיזי; זה תהליך של חיפוש עצמי והרפיה נפשית.
טיפ קטן שאני רוצה לשתף: אם אתם חדשים בתחום ועדיין פוחדים מהמחשבה על שיעור ראשון, פשוט התחילו בקטן! אפילו 20 דקות של עבודה עם עצמכם בבית עשויות להספיק כדי להתחיל לחוות את היתרונות של היוגה והפילאטיס בלי הלחץ של קבוצות גדולות וזרימת אנשים מסביב.
אני ממליצה לבדוק סטודיואים קטנים ואינטימיים בראש ובראשונה; אני בטוחה שתמצאו מקום שבו תוכלו לפתח קשר אמיתי עם המדריך והקהילה סביבכם.
בסופו של דבר, היוגה ממש הצילה אותי - היא העניקה לי כלי להתמודד עם המציאות היום-יומית שלי בצורה טובה יותר. החיים דינמיים ומשתנים כל הזמן, ואני מרגישה שאני יכולה להתאים את עצמי הרבה יותר טוב כשיש לי בסיס רגשי וחזק בזכות התרגול הזה. אל תהססו לתת צ'אננס!