נכנסתי לחדר הכושר בפעם הראשונה לפני כמה שנים, כשכל מה שעבר לי בראש היה "אני חייב להתחיל לעשות משהו עם עצמי". ההרגשה הייתה כמו להיכנס למסיבה בה כולם מכירים אחד את השני ואני רק עומד לבד בפינה. המצב הזה העלה בי תחושת חוסר נוחות, אבל בלב שלי ידעתי שאני צריך להתגבר על זה.
בהתחלה אני זוכר שהייתי מתאמן בקצב מאוד נמוך, רץ על מסלול ורק מביט סביבי. ואז חלף על פניי גבר שרירי, בן גילי בערך, ששאל אותי אם אני רוצה שיעזור לי בתוכנית אימונים. גם אם הייתי עצבני מזה שירוויח צורך בעזרה אישית - קיבלתי אותו ואמרתי לעצמי שאין מה להפסיד.
ומהר מאוד הבנתי שחדר הכושר הוא לא רק מקום לשיפור פיזי אלא גם חדר שמערים מצוקות ונפלאות רוחניות. כל פעם שסיימתי אימון הייתי מרגיש כאילו השגתי עוד ניצחון קטן - אפילו אם לא ייחסתי לזה חשיבות רבה מדי. החיוכים המקריים עם אנשים אחרים, ההתמדה בכל יום מחדש והיכולת לנסות ולהתמקצע - כל אלה לקחו חלק ביצירת הקהילה הזו שסובבת חדר כושר.
שום דבר לא מדהים יותר מהרגע שבו אתה מגלה שניפצת את הגבולות שהצבת לעצמך. ישבתי אחרי אימון אחד מתחת למזגן בחדר הכושר וחשבתי איך בסופו של דבר זו הדרך שלנו להתמודד עם פחדים וחוסר ביטחון - באמצעות התמדה והתמודדות.
אז טיפ קטן עבורכם: אל תהססו לבקש עזרה או שיתוף פעולה מאחרים! בין אם הם מדריכים או סתם חבר'ה שמתאמנים כמוכם - כולנו באותה סירה. ותזכרו שחשוב ליהנות מהתהליך ולא לדבוק אך ורק במטרה הסופית; הצעד הראשון הוא להתחיל לנוע לעבר השינוי שאתם רוצים בו.
כולם עשויים להכיש לכם שאלות בנוגע לתוצאות או תכניות האימונים שלכם, אבל העיקר מבחינתו של כל אחד יכול להיות פשוט ההצלחה בבוקר שבו אתם מצליחים לקום וללכת לחדר כושר למרות הבלבול וההתלבטויות בראש - וזו אולי ההתרגשות הכי גדולה שיש בשגרה המשמעתית הזו.