לאחרונה מצאתי את עצמי יושב בבית קפה קטן ברחוב תוסס בתל אביב, כשבחוץ השמש מתעטפת בעננים רכים ואנשים הולכים וממהרים. מול עיניי, מבעד לחלון, אני רואה זוג מבוגרים ישובים יחד עם כוסות קפה בידיהם. משהו בשפת הגוף שלהם חם ומוכר, כאילו הם לא צריכים לדבר כדי להבין זה את זו.
הזיכרון הזה נגע בי. כמה פעמים שוחחנו עם אנשים סביב כוס קפה? זה ממש כמו קסם - צליל הגרגרנות והניחוחות המורכבים של פולי הקפה שואבים אותנו לעולם אחר. כל ספלי הקפuccino ולטה מרטיני מספרים סיפור משלהם: על חברויות שנרקמו, על קשרים שהתמודדו עם קשיים ועל רגעי אושר פשוטים שלא חוזרים.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהכנתי קפה בעצמי. הייתי אז צעיר מאוד, ולראשונה גרתי לבד בדירה קטנה בירושלים. בבוקר של יום שישי, אחרי שבוע עמוס בלימודים ועבודה במשרה חלקית, החלטתי לפנק את עצמי בכוס קפה אמיתי ולא באיזה נמס. לקח לי המון זמן להבין איך משתמשים במטחנת פולים ובמכונת אספרסו ההיא שקניתי בינתיים מחברה שלי שעברה לחו"ל.
בסופו של דבר הצלחתי לרתום אותה לעבוד בשבילי! רעד קל עבר בי כאשר ריח הקפה התחיל להתפשט בכל הבית; וברגע שהגשתי לעצמי בקש שאני הכי אוהב - כוס מלאה בהנאה טהורה ובערך 100% רגשות חיוביים - הרגשתי כמו ברנדי מהול בעושר המציאות.
אז הנה טיפ קטן עבורכם: אם אתם רוצים להעצים את החוויה הזו אפילו יותר כשהמלצרים שלו קרובים לביתכם - נסו להכין לעצמכם סוג חדש של קפה שאתם מעולם לא ניסיתם קודם! תוסף קצת קינמון או סוכר חום לתוך הכוס ותראו איך כל נשימה מלאה בריחות ותחושות חדשות.
כך התגלה לי שבעצם מדובר בהרבה יותר מקופסה מלאה בפולי קפה - מדובר בכוח שחיבר אותי לנוסטלגיה ולזכרונות טובים ולהרגשה שאני יכול לגדול ממנה שוב ושוב מחדש דרך הסיפורים שהוא מפיץ לכל עבר. שתייה איתנו מגישה הזמנה להיות נוכחים כאן ועכשיו בחיינו ובחיי אחרים סביבנו.
אז בפעם הבאה שאתם מזמינים לכם כוס מהבריסטה האהוב עליכם או מכינים בבית - היזכרו בזה ותשתפו את הרגע הזה עם מי שאוהבים!
