לא מזמן עברתי דירה, כמו כל אחד, גם אני נתקלתי בשפע של דברים שלא ידעתי מה לעשות איתם. כשראיתי את הערימות שצברו אבק במרפסת ובארון הבגדים, זה הלך והרגיש כאילו אני חיה בתוך בלגן מתמשך. באותו רגע, החלטתי שאני חייבת לשנות את המצב.
אז לקחתי יוזמה ועשיתי רשימה של כל מה שאני רוצה לאחסן ולמיין. הכל התחיל מעשרות קופסאות שהביאו לי ליום ההולדת לפני כמה שנים ועד לבגדים שכבר שנים לא נגעתי בהם - כי מי יודע מתי אצטרך שמלה שחצי שנה למדה בסלון? אבל כשכל הדברים התפזרו סביבי, הרגשתי צורך עז לשלוט בזה מחדש.
עמדתי מול הארון ואמרתי לעצמי: "הגיע הזמן להיפרד". התחלתי למיין בין הדברים שנכנסו לרשימת החשיבות שלי בחיים לבין החדשים שפשוט תפסו מקום ללא טעם אמיתי. החלטות כאלה לעיתים קרובות רגישות מאוד - ברור שאפשר לשמור על זיכרונות בקופסה מרוחקת או בתמונה בטלפון, אך האם באמת צריך לחכות לתקופה עתידית שבה השמלה תככב בכמה מסיבות?
בדרך כלל אנשים מייחסים למשמעות הצלחה ולהתקדמות מקומות גדולים וחוזים מנוסים בעבודה - אבל למצוא מקום פנוי בארון זה סוג אחר של ניצחון קטן ומרגש! יש משהו משחרר בלקחת בעלות על המקום שלך ולאפשר לו לנשום.
והנה הטיפ שלי: אל תפחדו לפרסם דברים שאתם כבר לא צריכים! יש קהילות מדהימות ברשת שמאפשרות חלוקות ועזרה הדדית בכל מה שקשור לסדר וארגון הבית וגם מציאת בתים חדשים לדברים שאתם כבר לא רוצים בהם היו יכולות לתת לאחרים ושוב תוכלו להזרים להם חיים חדשים.
עכשיו כשהכל מסודר ואני יכולה לפתוח את הארון בנחת מבלי לחשוש ממבול שמלות נוספות (ואפילו מצאתי פינה לפינת עבודה ששאפנתי זמן רב), אני מבינה שזה מעבר לבד שקצת יותר מחושב - זו דרך חיים חדשה בה נעים לגור.
אני מאחל לכל אחד להגיע לרגע הזה שבו הוא יכול לומר בגאווה “עשיתי סדר”, נראה שהכל חוזר למקומו ואז אפשר להתחיל לבנות מחדש במקום בו מתחילים מערכות בריאות יותר עם עצמכם ועם מה שסביבכם.
