אתם יודעים, יש משהו קסום בידיעה שאנחנו יכולים לקחת את הגוף שלנו ולהפוך אותו לגלריה אישית של זכרונות וחוויות. לפני כמה שנים החלטתי שזה הזמן שלי לעשות שינוי, ולא התכוונתי לדבר רק על חייך יום יומיים אלא יותר לעצב את הדרך שבה אני רואה את עצמי.
תמיד הייתי אדם שאוהב לאתגר את הגבולות, אבל חששתי מכל הקטע הזה של קעקועים ופירסינגים. מה אם זה יישאר איתי לנצח? מה אם בעוד עשר שנים אני לא אזכור למה בחרתי דווקא באות הזו או בציור ההוא? אחרי הרבה מחשבה ושיחות עם חברים שמאוד אוהבים את התחום, נרשמתי לפגישה עם מאפרת קעקועים.
ואז הגיע הרגע שפשוט שינה הכל - כשהחלטתי לקעקע על הזרוע שלי ציפור גדולה שעפה החוצה לקראת השמש. הציפור הייתה סמל לשינוי, לשחרור מעכבות ולחופש שאני מחפש בחיי. ברגע שהדבקנו אותי בכיסאות ונתנו לי הפסקה של רגע לחשוב על כל האפשרויות תוכן... זרמתי עם זה!
הכאב היה חד, אך בדרך מפתיעה הוא גם היה משחרר. כאילו שהנחיתי איזשהו לחץ שנשא בתוכי זמן רב ויצא בדיוק בעזרת מקצה סכין מיוחד ומדויק. כשזה נגמר והסתכלתי במראה על היצירה החדשה שלי - הבנתי שעשיתי משהו אמיץ ונכון עבור עצמי.
ומה למדתי מזה? אין מקום לפחד כשמדובר בביטוי אישי! כל אחד ואחת מאיתנו הם יצירות אומנות בפני עצמם; זו הזדמנות להראות לעולם מי אנחנו באמת דרך סימנים שנותרים איתנו למשך חיים ארוכים.
אם אתם מתלבטים בין קעקוע או פירסינג ראשון שלכם - תעשו לעצמכם סליחה ותחשבו על הנסיעות שעברתם בחייכם עד כה. העזו לבטא את עצמכם כי בסופו של דבר כולנו רוצים להיות נאמנים למי שאנחנו וגם להרגיש נח באור שבורצים סביבינו.
ולבסוף - תמיד תקחו בחשבון שסגנון החיים שלנו משתנה; קחו זאת קשה ועדיף לחשוב היטב לפני שאתם עושים משהו שיישאר לנצח כמו שהוא. ואם נתקלתם במכשולים בדרך - כמו אי נעימות או ספקות פנימיים - נסו למצוא בהם משמעות חדשה וללמוד מהם דברים חיוניים אודותיכם ועל הדרך שאתם רוצים לצעוד בהמשך החיים שלכם.