יש לי זיכרון חם מהשנים שבהן עבדתי כבן לנגרייה משפחתית. בימי שישי, כשהייתי חוזר הביתה בבוקר אחרי יום עבודה מפרך, אמא שלי הייתה מחכה לי עם צלחות מלאות באוכל טעים ומפנק. אחרי הארוחה הייתי יוצא החוצה לעזור לאבא שלי בעבודות בנייה בבית חדש שבנינו בשכונה.
צריך להבין שאבא שלי הוא לא סתם בנאי. הוא אדם שהחיים שלו היו מעוגנים בקירות שהוא בנה והחומרים שהוא חיבר יחד. אני זוכר את המבט שלו כשסיים לבנות את קיר האבן החשוב ביותר בחיינו - זה שסימן לנו שהבית הזה, הבית שלנו, מתחיל לקבל צורת חיים אמיתית.
באותו רגע שעמדתי שם לצידו, בין הכלים והחומרים השונים, הרגשתי איך משהו מתממש בתוכי. זו לא רק עבודה פיזית; זו אמנות משולבת באחריות גדולה מאוד. כל קיר שנבנה נושא עליו סיפור: היסטוריה של משפחה שמסתתרת מאחוריו וחלומות שנודדים במחשבות של כל מי שחי בו.
מה שאני רוצה לשתף כאן הוא טיפ קטן שהבנתי מתוך כל העבודות שעשיתי עם אבא שלי: תמיד תארגן את הכלים שלך לפני שאתה מתחיל לעבוד על משהו חדש. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל הסדר והארגון הם לא דבר מובן מאליו בכדי להצליח וליצור כמו שצריך.
בסיום השבוע ההוא, ירד גשם בעוצמה בלתי רגילה וכל התפעולים הפנימיים החלטנו לעשות בפעם הראשונה בתכנון נכון - נכון מכל הבחינות: זמן טוב כדי להגדיל את השלמת פרויקט הבית תוך כדי גשם ומאפשר לכל אחד לקחת חלק במשהו שמעבר לעבודה הקשה שהייתה מצופה מהם.
אז תזכרו - במהלך הבנייה אנחנו גם בונים אותנו עצמנו ומשפחות חדשות דרך כל אבן ואבן שאנחנו מניחים על פני האדמה הזו!
