לפני כמה ימים יצא לי לשבת עם חברים ישנים באחת הפיצריות האהובות עלינו מילדות. זה היה יום שישי ואחרי שבוע ארוך בעבודה כולנו רצינו איזשהו מתכון מוכר ומנחם שייתן לנו זכוכית מגדלת על כל השנים שעברו. הזמנו פיצה משפחתית עם תוספות שמזכירות לנו את הימים של התיכון, כשהיינו יושבים לאחר הלימודים וצוחקים יחד.
פתאום עף לי זיכרון לראש: ביום רביעי בשעות הערב, היינו אסופים אצל אחד החברים (שאז היה המומחה בפיצות קנויות) ורק לחצנו "להזמין". בטבעיות הזו, שאבו אותנו לרגעים מאושרים ולאנשים שסובבים אותנו. האוכל המהיר הזה מזכיר לי שהמהירות לפעמים היא לא המטרה העיקרית. אלא ההנאה שביחד, בשיתוף ובחוויות מדהימות שמביאות אנשים שונים למקום אחד.
לאורך השנים למדתי שגם אם מדובר באוכל מהיר וזה יכול להישמע שטחי או חסר ערך, ישנם רגעים בהם הטעמים האלה הם רעידות אדמה של רגשות ותחושות. אוכל הוא אבן פינה לקשרים שאנחנו בונים - בין חברים ובין בני משפחה!
טיפ קטן ממני לכל מי שרוצה להפוך את החוויה הזו לעשירה יותר: נסו לשלב בכל פעם שאתם נוגסים במנה שלכם סיפור אישי מלפני שנים או סתם בדיחה מתוך השגרה היומיומית. תהפכו כל ארוחה כזו להזדמנות ליצור זכרונות חדשים לצד הישנים.
כשאני חושב על זה היום, אני מבין שזה הרבה מעבר לפיצה או לחמניה מהירה. זו חוויה אנושית שמחברת אותנו לזמן ולעצמנו ואת הרגע הזה אי אפשר להחליף בסלט בריאות!