הייתי בשוק האוכל ביום שישי האחרון, והשמש החמימה בצבצה דרך העצים והפכה את כל החוויה לאור הפנימי שהרגשתי בלב. יש משהו מיוחד באווירה שבשוק - הריחות, הקולות, האנשים שמתרוצצים בין הדוכנים עם חיוכים על הפנים וילדים אוחזים בממתקים מתוקים. אני בטוח שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות עם המראות האלה.
עברתי ליד דוכן שבו עמד איש זקן, מחייך וחייכם מדבר אל לבבות העוברים בדרכו. הוא מכר ירקות ופירות שגידל בגינת הבית שלו. לא יכולתי להתעלם מהעגבניות הכתומות והבריאות שהיו מונחות שם, כאילו צועקות "קח אותנו!". פניתי אליו ושאלתי אותו איך הוא מצליח לגדל דברים כל כך יפים ובריאים.
הוא סיפר לי סיפור מרגש על הדרך הארוכה שעבר מאז שנכנס לגידול אורגני ועד שהיום הוא מצליח למכור את התוצרת שלו בשוק הזה שהוא כל כך אוהב. בעיניים מנצנצות אמר: "אדוני, אם אתה משקה את האדמה באהבה ובסבלנות, היא גם תעניק לך חזרה". פתאום הבנתי שזה לא רק על ירקות ופירות - זה על החיים כולם.
מחשבות אלו ליוו אותי הלאה כשעברתי לדוכן שמתמחה בבצקים ממולאים - חבר'ה צעירים עם השראה שלא רואים הרבה בעולם שלנו היום. לקחתי מהם קישקע מצוין ומלא בטעמים שלא ניתן להסביר במילים. בפעם הראשונה בחיי צפיתי בכיצד אנשים נותנים מעצמם לכל פריט אוכל שהם יוצרים וזה פשוט היה מדהים להתבונן בהם בזמן העבודה.
אז הנה טיפ קטן לקחת איתך מכל זה: כשאתם בוחרים לקנות משהו בשוק אוכל - תשאלו שאלות! הכירו את הסיפור של היצרן או המוכר שלכם; הרי בסופו של דבר, זו תרבות שאנחנו רוצים לשמר ולהמשיך אחרי שנים רבות קדימה.
עוד אחת מהחוויות הקטנות שמכניסות ראייה רחבה לחיים שלי... משמח לדעת שהכל כאן מסביב מחובר ואפילו בתוך העברית הפשוטה הזו יש מורשת שלמה שראויה להיזכר ולהימשך לדורות הבאים.
אהבת חיים כזו אפשר לקבל רק מספלי תה חם ופרוסת לחם טריה בלי סוף רעש - פשוט נטועים בכל מקום שסובבים אותך בשוק הזה!