לפני כמה שנים, כשהייתי עדיין בתחילת דרכי בעולם ההייטק, מצאתי את עצמי עם תיק מלא חלומות ותחושת חוסר ודאות. כמו רבים מהחבר’ה שם בחוץ, רק רציתי למצוא מקום שבו אוכל לתרום ולהתפתח. ואז הגעתי לחברת תוכנה קטנה באור יהודה - שמה היה "קוד לבן".
בהתחלה, זה הרגיש כמו קפיצה לא Unknown. קבוצה של אנשים מוכשרים מאוד ומלווים בסוסים פרועים של רעיונות. העבודה הייתה אינטנסיבית ותובענית, אבל מיד הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול יותר. במקום תהליכים מסודרים וברורים, מצאתי גישה פתוחה וגמישה להכל. המנהל שלי תמיד דיבר על תפיסה שזה בסדר לטעות -"
“כשהשמש זורחת על הטעות שלך,” הוא אמר, “אתה לומד להבין איפה טעית ואיך לשפר את עצמך”. אני זוכר שהרגשתי מקבל לגיטימציה לעשות ניסויים ולגלות עולמות חדשים בדיגיטל.
אבל מעבר לכיף בעבודה, החלק הכי מיוחד היה הצוות שלנו. הקשר שהיה בינינו לא היה סתם מקצועי אלא באמת אישי ומחובר. בשבתות היו לנו מפגשים בלתי רשמיים שבהם דיברנו על כל מיני דברים - משפחות שלנו, תחביבים והחלומות שעוד יש לנו להגשים.
יום אחד עצרה אותנו אחת מהבנות לקפה ונראה שהיא קצת עצובה. היא סיפרה על קשיים אישיים שעוברת בתקופה האחרונה ואמרה שהיא מרגישה לבד במערכה שלה. כולנו התאגדنا סביבה ולא רק שהתעניינו במה שמציק לה אלא גם ששאלנו איך אנחנו יכולים לעזור לה באופן מעשי - האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל עליה? מאז השיחות האלה הבנתי עד כמה חשוב להיות עם רגישות לכל אדם בעסק קטן כזה; כשאתה בקרבה כזו אתה מגלה שיש כוח אדיר בפתיחות ובתמיכה הדדית.
לאורך השנים למדתי שאצל חברות תוכנה - במיוחד הקטנות יותר - היתרון הוא בגמישות וביכולת ליצור קשרים משמעותיים הם לא רק עובדים ולקוחות אלא משפחה שנלחמת יחד במסלול שמתעדכן בכל שנייה מחדש.
אם אתם חושבים להצטרף לחברה טכנולוגית או אפילו להתחיל אחת כזאת בעצמכם, אל תשכחו לדאוג לסביבה שתאפשר גם לרגש לפרוח; כי בסופו של דבר זו לא רק עבודה - זו הזדמנות לגדול בראש ובראשונה כאנשים טובים יותר וכצוות מנצח ביחד!