תמיד הייתה לי תחושת דחייה כלפי ספרי לימוד. אני זוכר את עצמי בכיתה י', כשאני מתיישב מול ערימה של חוברות וקטעי טקסט שנראו כאילו נכתבו בעידן האבן. היו שם כמה רגעים שגרמו לי לשאול את עצמי אם זה באמת מה שאני צריך כדי ללמוד ולהתפתח.
מישהו פעם אמר לי שאם אתה רוצה להרגיש משהו עוצמתי, עליך לחוות רגש אמיתי. אז המקרה שלי היה עם אחד מספרי הלימוד בצבע ירוק כהה שכבר עברו ממני כמה ידיים וכמעט ולא הזכירו דבר מתוכן. יום אחד קיבלתי משימה לכתוב עבודה על תרבות יפן, ומצאתי את עצמי מדפדף בין הדפים המחייכים (כן, גם להם יש חיוך).
פתאום התגלתה לפני ההיסטוריה המופלאה של השירה היפנית - העולם נפתח בפניי כמו פרח בליל אביב. הרגש שהתעורר בתוכי גרם לי להבין עד כמה הספר הזה הוא כלי רב ערך. לא רק שהוא סיפר סיפור מרתק, אלא גם עורר בי שאלות חדשות שהניעו אותי לחקור עוד יותר לעומק את התחום הזה.
באופן בלתי צפוי, התחלתי לפתח קשר חדש עם ספרי הלימוד שלי. הבנתי שהם לא רק אמצעי להעברת ידע; הם יכולים להיות שער לעולמות חדשים ורעיונות שלא הייתי מכיר בלעדיהם.
טיפ קטן: כאשר אתם פוגשים ספר לימוד או חוברת חדשה שמזוהה איתכם כ"רק עוד דף עם גבולות", תנו לעצמכם זמן פנוי לדפדף ולגלות מה מסתתר עמוק בתוכם. יכול להיות שזה יהפוך לגשר שישנה לכם תפיסות חיים ואולי אפילו יעורר אצלכם תשוקה חדשה לנושא שלא חשבתם עליו קודם.
ספרי לימוד יכולים לתעתע בנו בהתחלה, אבל ברגע שאנחנו מצליחים לפרוץ דרך ולהבין מה הם מציעים לנו - הכול משתנה. תדע להקשיב לקולות הפנימיים שלך ותן לספרים האלה להשפיע עליך בדרכים שתמיד חלמת עליהן!